תקציר: המאמר בוחן את המשמעויות השונות של קבלה בחיינו; מסביר איך קבלה מונעת סבל מיותר, מה ההבדל בין קבלה והשלמה, מה הקשר בין קבלה ושינוי, איך לחזור למרחב של קבלה דרך הבנה עמוקה של ההתנגדות וזיהוי איך היא באה לידי ביטוי ברמות השונות (מנטלי, פיזי, רגשי, רוחני) ומפרט תרגולים כגון מדיטציה של קבלה, קבלה של אירועי העבר וקבלה של אירועים קשים כגון מוות של אדם קרוב, מלחמות וכד'. המאמר כולל פתגמים מעוררי השראה בנושא.
"Reality doesn’t wait for your opinion, vote, or permission, sweetheart. It just keeps being what it is and doing what it does." – Byron Katie
משמעות אחת של המילה קבלה הנה אישור, היתר, רשות, רישיון.
בין אם אנו מאשרים זאת ובין אם לא, המציאות הנה כפי שהיא, החיים הנם כפי שהם, אנו כפי שאנחנו, אנשים אחרים הנם כפי שהם, סיטואציה מסוימת הנה כפי שהיא, הרגע הזה הנו כפי שהוא… המציאות הנה ששום דבר לא באמת זקוק לאישור שלנו – אם כך, מה המשמעות של קבלה בחיינו?
"If you want reality to be different than what it is, you might as well try to teach a cat to bark." – Byron Katie
למרות שכל דבר הנו בדיוק כפי שהוא ולמרות שאין בכך שום הגיון, ברגעים רבים בחיינו אנו מאמינים/חושבים/מרגישים שמשהו צריך להיות אחר ממה שהוא.
אמונה/מחשבה/תחושה זו, גורמת לכך שאנו חיים בנתק מהחיים ובהתנגדות לחיים. במקום לחוות את החיים כפי שהם, במקום להיות אחד עם החיים ולחוות את החיים עצמם, אנו מתנתקים מהחיים וחווים את האמונות/מחשבות/רגשות שלנו לגבי החיים, את הנתק וההתנגדות שלנו לחיים ואת חוסר השקט וחוסר שביעות הרצון שנובעים מכך.
איננו חווים את המציאות, את החיים, את עצמנו, אנשים אחרים, סיטואציות מסוימות, את הרגע הזה כפי שהם. אנו חווים את הפרשנות/סיפור שאנו יוצרים לגבי כל אלו והתגובה שלנו לפרשנות/סיפור זה. ניתן לאמור שהפער בין המציאות לבין איך שאנו חווים את המציאות, הנו האגו/זהות נפרדת (ראה/י מאמר "מי אני?") שמאופיינים בנתק מהחיים, התנגדות לחיים, סבל, חוסר שקט, חוסר שביעות רצון וכד'. ככל שהפער הנו גדול יותר, הנתק, ההתנגדות, הסבל, חוסר השקט וחוסר שביעות הרצון גדולים יותר.
"In reality, there is no such thing as a “should” or a “shouldn’t.” These are only thoughts that we impose onto reality.
The mind is like a carpenter’s level. When the bubble is off to one side—“It shouldn’t be raining”—we can know that the mind is caught in its thinking.
When the bubble is right in the middle—“It’s raining”—we can know that the surface level and the mind is accepting reality as it is.
Without the “should” and “shouldn’t,” we can see reality as it is, and this leaves us free to act efficiently, clearly, and sanely.
Asking “What’s the reality of it?” can help bring the mind out of its story, back into the real world." – Byron Katie
משמעות קבלה בחיינו הנה הנכונות לסגור את הפער שתואר לעיל, הנכונות לחזור למציאות או לבוא במגע עם המציאות על ידי כך שאנו מאפשרים למציאות להיות כפי שהיא כרגע ועל ידי כך מאפשרים לעצמנו להיפתח לראות ולחוות את המציאות כפי שהיא כרגע. המציאות הינה מה שהיא בכל מקרה ואינה זקוקה לאישור שלנו, אך גישה של קבלה מאשרת ומאפשרת לנו לחוות את המציאות כפי שהיא כרגע.
רק כשאנו מקבלים את עצמנו כפי שאנו כרגע, אנו יכולים באמת להיפתח לראות ולחוות את עצמנו כפי שאנו כרגע; רק כשאנו מקבלים אנשים אחרים כפי שהם כרגע, אנו יכולים להיפתח לראות ולחוות אנשים אחרים כפי שהם כרגע; רק כשאנו מקבלים סיטואציה מסוימת כפי שהיא כרגע, אנו יכולים להיפתח לראות ולחוות סיטואציה מסוימת שמתרחשת כרגע; רק כשאנו מקבלים את הרגע הזה כפי שהוא, אנו יכולים להיפתח לראות ולחוות את הרגע הזה במלואו.
קבלה הנה הנכונות לחיות בחוסר ידיעה והסקרנות לגלות איך הדברים באמת.
"The great way is not difficult if you just don't pick and choose" – Sengcan
משמעות נוספת של המילה קבלה הנה דלפק כניסה, שומר סף.
כפי שראינו לעיל, קבלה פותחת דלת דמיונית בעולם הדמיוני של האגו/זהות נפרדת, דלת שדרכה אנו חוזרים למציאות.
קבלה אינה אקט של האגו/אישיות נפרדת, אינה משהו שהאגו/אישיות נפרדת יכולים לתרגל. האגו/אישיות אינם יכולים לחיות בקבלה כי טבעם ומהותם הנו התנגדות.
קבלה הנה טבעה של מודעות, אשר הנה כמרחב פתוח שמאפשר לכל דבר לעלות, מאפשר לכל דבר להיות בדיוק כפי שהוא ומאפשר לכל דבר להתמוסס חזרה אל תוך המרחב. ניתן לראות זאת בכך שאין לנו בחירה לגבי מה אנו מודעים, איננו יכולים להפסיק להיות מודעים כשאיננו רוצים בכך, איננו יכולים להפסיק את החושים שלנו שדרכם אנו מודעים לעולם.
אפשר לאמור שההתנגדות האינהרנטית של האגו/אישיות נפרדת והקבלה האינהרנטית של המודעות מתקיימות סימולטנית. ניתן לראות זאת בכך שישנה מודעות להתנגדות. כשאנו מזוהים עם ההתנגדות, היא תופסת את כל תשומת הלב ואיננו מודעים לקבלה שמתקיימת סימולטנית. דרך ההזכרות בכך שקיימת אפשרות אחרת, שקיימת האפשרות ברגע זה לקבל את המצב הקיים, דרך שאלות כגון "מה אם לרגע אחד אפסיק להתנגד?" (פירוט בהמשך המאמר), ניתן להשתחרר מההזדהות עם ההתנגדות ונפתח פתח לחוות את המרחב המקבל של המודעות. בצורה זו הנכונות לקבלה מעבירה אותנו את הסף בין האגו/אישיות נפרדת למודעות.
המציאות הנה שאין דלפק כניסה או שומר סף למודעות, המודעות הנה פתוחה לחלוטין וכוללת את הכל, גם את האגו/זהות נפרדת. כשאנו מזוהים עם האגו/זהות נפרדת, אנו חווים עולם מצומצם וסגור שהינו כביכול מנותק מהמודעות והחוויה שלנו הנה שהקבלה פותחת דלת למודעות.
"Happiness can exist only in acceptance." – George Orwell
משמעות נוספת של המילה קבלה הנה לקיחה, נטילה (של משהו שניתן לנו).
הרגע הזה, ההווה, נקרא באנגלית present, מתנה. כל רגע הנו מתנה, כל רגע מביא אתו את המתנה שלו, את השיעור שלו, את האפשרות לגדול, להתחבר, לבחור באהבה במקום פחד, לחוות את עצמנו כמודעות (והשלווה, אושר ואהבה שנלווים לכך) במקום כאגו/זהות נפרדת (וחוסר השקט, חוסר שביעות הרצון, הפחד והנתק שנלווים לכך). הרבה פעמים המתנה הזו עטופה בעטיפה נוראית (fierce grace) או בכל כך הרבה עטיפות, שאיננו רואים את המתנה ואנו מתנגדים בכל כוחנו, לא רוצים לתת לרגע הזה להיכנס פנימה. רק ממקום של קבלה, כשאנו באמת נותנים לרגע הזה להיכנס פנימה, רק אז אנו מסירים את כל העטיפות ופתוחים לקבל את המתנה של הרגע הזה.
"I realized that it’s insane to oppose it. When I argue with reality, I lose—but only 100% of the time.
How do I know that the wind should blow? It’s blowing!" – Byron Katie
קבלה לא אומר שאנו בהכרח אוהבים את המצב הקיים, שמחים על מצב זה או שאין לנו העדפה למשהו אחר. כולנו נעדיף בריאות על פני חולי, עושר על פני עוני וכד'.
קבלה הנה פשוט הבחירה השפויה, כשאנו רואים שהתנגדות יוצרת סבל מיותר. יש כאב, קושי ואי נוחות מסוימים שהנם אינהרנטיים לחיים (שינוי, מחלה, מוות, מלחמה וכד') ואפשר להיפתח לחוות את הכאב, הקשיים ואי הנוחות הללו. כשאנו מתנגדים לחוות את הכאב, הקושי ואי הנוחות האינהרנטיים לחיים, אנו יוצרים עבורנו כאב, קושי, אי נוחות וסבל אשר גדולים פי כמה וכמה מהכאב, הקושי ואי הנוחות המקוריים שאותם אנו מתנגדים לחוות ואנו מאטים עד מאוד את תהליך ההחלמה וההסתגלות שלנו למצב החדש [ראה/י מאמר לפגוש כאב וסבל].
ניתן לדמות את ההתנגדות למציאות כאילו אנו בוחרים לדחוף קיר. הקיר לא זז עקב כך שאנו דוחפים אותו (=המציאות לא משתנה עקב ההתנגדות שלנו) כך שהמאמץ שלנו לא נושא פרי והנו מיותר, אך עקב הדחיפה שלנו נגד הקיר, מופעל עלינו כוח נגדי ששווה לכוח בו אנו דוחפים את הקיר (=סבל מיותר).
אפשר לאמור שהלך הרוח של ההתנגדות, של האגו/אישיות נפרדת, הנה שאני לא בסדר ולא אהיה בסדר עד שהדברים ישתנו בהתאם לתפישת המציאות שלי. מה שאנו מגלים דרך קבלה ודרך החיבור לעצמנו כמודעות, זה שאנו בסדר כבר עכשיו, בלי כל קשר או תלות בנסיבות חיינו, ונהיה בסדר לא משנה מה יקרה.
"Acceptance doesn't mean resignation; it means understanding that something is what it is and that there's got to be a way through it."
– Michael J. Fox
קבלה הנה שונה מהשלמה. קבלה מתייחסת לרגע הזה, אנו מקבלים את הרגע הזה כפי שהוא, כי זו המציאות, כי זה מה שקורה כרגע ואין טעם להתנגד כי כל התנגדות יוצרת סבל מיותר. אין זה אומר שאנו משלימים עם המצב ומעתה עד עולם המצב יישאר כפי שהוא ולא נעשה דבר כדי לשנות אותו. רק ממקום של קבלה אמתית, כשאנו באמת באים במגע עם המציאות וחווים אותה כפי שהיא, ניתן לראות מה ניתן לשינוי, מה לא ניתן לשינוי (במקרה זה קבלה תהפוך להשלמה), האם נדרש שינוי ומה הדרך הטובה ביותר לשינוי.
אפשר לאמור שבקבלה אנו מתחילים את השינוי מהמקום היחיד בו שינוי אפשרי, כאן ועכשיו, בדיוק היכן שאנו כרגע, איך שאנו כרגע, עם הכלים שישנם בידנו כרגע. התנגדות מסרבת להיות ולחוות את מה שקורה כרגע, "קופצת קדימה לעתיד", למקום בו היינו רוצים להיות ומשווה את המקום הזה להווה ומתנגדת אליו. קבלה מאפשרת לנו לנוע עם המצב הקיים ולהשקיע את האנרגיה שלנו בשינוי במקום להשקיע את האנרגיה שלנו בהתנגדות.
"The secret of change is to focus all of your energy, not on fighting the old, but on building the new." – Socrates
את ההבדל בין התנגדות לבין קבלה והיענות לחיים, ניתן להמחיש דרך ההבדל בין לחימה רגילה (בה אנו מנסים להגן על המרחב שלנו דרך זה שנמנע מהיריב להיכנס למרחב שלנו אם דרך מגננה ואם דרך הדיפתו על ידי תקיפה, דבר הדורש כוח ומאמץ רב) לעומת אומנות הלחימה אייקידו (אשר דוגלת בתנועה המתמזגת עם התוקף, אגב הסטת כוחו וניתובו על מנת להתאחד עם התנועה, ולהוביל אותה, מבלי לגרום להתנגדות מצד התוקף ומבלי לגרום נזק לתוקף, דבר שאינו דורש כוח או מאמץ).
האגו/זהות נפרדת הנם המגננה שלא מאפשרת לחיים להיכנס פנימה, מעין התנגדות תמידית לחיים ותגובה יתרה אוטומטית לחיים מתוך מגננה.
דרך קבלה, המגננה של האגו מתמוססת, החיים נכנסים פנימה, פנימה והחוצה מתמוססים, ישנה התמזגות עם החיים, תנועה עם החיים והיענות לחיים שפועמים בכל.
"Life is a series of natural and spontaneous changes. Don’t resist them; that only creates sorrow.
Let reality be reality. Let things flow naturally forward in whatever way they like." – Lao Tzu
אנו חוששים שאם נחיה בקבלה לא תהיה לנו מוטיבציה לשינוי או שאם לא נתנגד ונביע את מורת רוחנו, אז אנשים אחרים לא ישתנו או שום דבר לא ישתנה. למעשה, טבע החיים הנו שינוי וצמיחה, כשאנו מתמזגים עם החיים, אנו משתנים וצומחים עם החיים. למעשה שינוי אינו נובע מהתנגדות למצב קיים, הדחף לשינוי נובע מהחיים עצמם וההתנגדות הנה התנגדות לשינוי זה / התנגדות לתזמון וקצב השינוי / חוסר הבנה של הדחף לשינוי ועקב חוסר הבנה זה ניסיון לשנות משהו שאינו באמת דורש שינוי או שעדיין לא הגיע זמנו להשתנות. האביב אינו מגיע עקב ההתנגדות לחורף, האביב מגיע כי זה הזמן של האביב להגיע, זה הזמן לשינוי.
למעשה אנו חוששים לוותר על ההתנגדות כי אנו מזוהים עמה (זו הזהות הנפרדת/האגו) וכי היא משמשת כמניפולציה על אנשים אחרים, דרך להשיג את מבוקשנו. איננו מבינים שהתנגדות יוצרת התנגדות וסגירות ולעומת זאת קבלה מעודדת קבלה ופתיחות.
מגיל צעיר אנו חווים חוסר קבלה ואת מקל התוכחה ואנו מפנימים שכדי ליצור שינוי התנהגותי יש צורך בהלקאה במקל התוכחה, לגרום לעצמנו או לאחר להרגיש מספיק רע, כדי להבטיח שההתנהגות המגונה לא תחזור על עצמה. זו הוראה ולמידה שמבוססות על פחד, הוראה ולמידה של האגו/זהות נפרדת. איננו מכירים בכוחה הפלאי של קבלה ליצירת שינוי. מודעות, הפניית תשומת לב מקבלת ופתיחות להרגיש את כל מה שקורה עקב התנהגות מסוימת, שלנו או של מישהו אחר, מספיקות כדי ליצור שינוי אמתי ועמוק, בנו ובאנשים אחרים. שינוי שקורה בתוך מרחב של קבלה ומודעות.
"To offer no resistance to life is to be in a state of grace, ease, and lightness.
This state is then no longer dependent upon things being in a certain way, good or bad.
It seems almost paradoxical, yet when your inner dependency on form is gone,
the general conditions of your life, the outer forms, tend to improve greatly.
Things, people, or conditions that you thought you needed for your happiness now come to you with no struggle or effort on your part,
and you are free to enjoy and appreciate them – while they last. All those things, of course, will still pass away, cycles will come and go,
but with dependency gone there is no fear of loss anymore. Life flows with ease." ― Eckhart Tolle
החזרה למרחב של קבלה נעשית דרך הבנה מעמיקה של ההתנגדות ומודעות להתנגדות. נרצה לזהות את הרגעים בהם אנו בהתנגדות ואיך ההתנגדות באה לידי ביטוי כרגע בכל הרמות.
התנגדות מתבססת על האמונה שהמציאות צריכה להיות שונה ממה שהיא, שהחיים צריכים להיות שונים ממה שהם, שאנו צריכים להיות שונים ממה שאנו, שאנשים אחרים צריכים להיות שונים ממה שהם, שהסיטואציה צריכה להיות שונה ממה שהיא, שהרגע הזה צריך להיות שונה ממה שהוא.
ברמה המנטלית נרצה לזהות את כל הסיפור שאנו מספרים לעצמנו שנוצר סביב האמונה הזו; את חוסר השקט המנטלי; את המחשבות הביקורתיות, המאשימות, המצטדקות; את האינטונציה הנוקשה והפסקנית של מחשבות אלו וכד'.
למעשה איננו מתנגדים למציאות עצמה, אנו מתנגדים לחוויה של המציאות, אנו מתנגדים להרגיש את הרגשות והתחושות שהמציאות מעלה בתוכנו ברמה הפיזית והרגשית.
ברובד הראשוני התנגדות זו יכולה לבוא לידי ביטוי כנוקשות באזור הפנים והלסת, שרירים מכווצים בעורף/כתפיים/ידיים, מחנק בגרון, כיווץ בסרעפת, כיווץ בבית החזה וכד'.
ברובד עמוק יותר, התנגדות זו יכולה לבוא לידי ביטוי כרגשות מסוימים שמרחיקים אותנו מלהרגיש רגשות אחרים על ידי הסחת תשומת ליבנו, לדוגמה כעס הנו התנגדות/מגננה מלהרגיש כאב ופגיעות; חוסר שקט/חרדה/לחץ/סערה רגשית וכד' הנם התנגדות/מגננה מלהרגיש רגשות קשים יותר כמו הכאב של להיות נטושים/דחויים/לא אהובים.
למעשה איננו מתנגדים לחוויה של המציאות, אנו מתנגדים לאיבוד הזהות הנפרדת, איבוד כל מה שאנו מזוהים עמו. זו ההתנגדות למוות, ההתנגדות לחוות את עצמנו כ"כלום". זו ההתנגדות ברמה הרוחנית. הפרדוקס הגדול הנו שכשאנו מפסיקים לרגע אחד להתנגד לחוויה זו, שמנקודת המבט של האגו/אישיות נפרדת הנה מפחידה פחד מוות ונראית כ"כלום", אנו מגלים שה"כלום" הנו "הכל", מי שאנו באמת, כל מה שאי פעם חיפשנו – שלווה, אושר, הגשמה, אהבה וכד' (ראה/י מאמר "מי אני?").
ההתנגדות ברמה המנטלית, מרחיקה אותנו על ידי הסחת תשומת הלב מלחוות את ההתנגדות ברמה הפיזית והרגשית. ההתנגדות ברמה הפיזית והרגשית, מרחיקה אותנו על ידי הסחת תשומת הלב מלחוות את ההתנגדות ברמה הרוחנית. ההתנגדות ברמה הרוחנית, מרחיקה אותנו על ידי הסחת תשומת הלב מלחוות את עצמנו כפי שאנו באמת.
למעשה איננו מתנגדים למציאות ואיננו חווים את המציאות. אנו מתנגדים רק לעצמנו וחווים רק את עצמנו. כשאנו בהתנגדות אנו חווים את עצמנו כאגו/זהות נפרדת (וחוסר השקט, חוסר שביעות הרצון, הפחד והנתק שנלווים לכך). כשאנו בקבלה אנו חווים את עצמנו כמודעות (והשלווה, אושר, הגשמה ואהבה שנלווים לכך).
"If you are resisting something, you are feeding it. Any energy you fight, you are feeding.
If you are pushing something away, you are inviting it to stay." – Michael Singer
אפשר לחזור למרחב של קבלה דרך מודעות כללית להתנגדות או דרך מודעות להתנגדות בכל אחת מהרמות לעיל ושהות עם ההתנגדות ברמה הזו ו/או מעבר לרמה עמוקה יותר.
כשאנו מזהים שאנו בהתנגדות, אפשר לשאול שאלות כגון:
* האם התנגדות זו באמת נחוצה?
* מה אם לרגע אחד אפסיק להתנגד?
* מה אם לרגע אחד אאפשר לעצמי/לאדם אחר/לסיטואציה/לרגע הזה להיות כפי שהם?
* מה אם לרגע אחד אקבל את עצמי כפי שאני? את האדם הזה כפי שהוא? את הסיטואציה כפי שהיא? את הרגע הזה כפי שהוא?
* איך הייתי רואה את הדברים מעיניים של קבלה?
* מה קבלה הייתה עושה?
אל תחשב/י על התשובה לשאלות אלו. תנ/י לשאלה לחדור פנימה, להדהד בראש, לשקוע דרך הגרון ולהדהד באזור בית החזה והלב, לשקוע דרך הסרעפת ולהדהד באזור הבטן, לשקוע לתוך המעמקים שלך. מטרת השאלה הנה לפתוח צוהר בתוך העולם הסגור של האגו/זהות נפרדת, צוהר אל תוך מרחבי המודעות. התשובה הנה בחוויה שמשתנה מחוויה של התנגדות לחוויה של קבלה.
אל תנסה/י להיות בקבלה, האגו/זהות נפרדת לא יכולים להיות בקבלה.
אל תתנגד/י להתנגדות, אפשר/י לה להיות כפי שהיא ואפשר/י לעצמך להיות עם ההתנגדות.
כל מה שנדרש זה לרגע אחד פשוט לעצור, לשאול ולהקשיב.
יתכן ועל ידי השאלות לעיל, נגלה שחזרנו למרחב של מודעות וקבלה. יתכן ונצטרך לזהות את ההתנגדות ברמות השונות שפורטו לעיל ולהיות עמה.
"No one has ever been able to control his thinking, although people may tell the story of how they have.
I don’t let go of my thoughts — I meet them with understanding. Then they let go of me." – Byron Katie
ברמה המנטלית, נשאל שאלות כגון: מה האמונה שעליה מתבססת ההתנגדות (כלומר מה אנו מאמינים שצריך להיות שונה ממה שהוא)? האם אמונה זו באמת נכונה? מה קורה כשאנו מאמינים לאמונה זו? איך היינו מגיבים לסיטואציה בלי האמונה הזו?" [להרחבה בנושא הכנס/י לאתר "העבודה של ביירון קייטי"].
"The only time we suffer is when we believe a thought that argues with what is. When the mind is perfectly clear, what is is what we want."
– Byron Katie
ברמה הפיזית/רגשית, נסב את תשומת הלב לגוף ונפתח להרגיש איך ההתנגדות באה לידי ביטוי ברמה זו.
כשאנו מזהים כיווץ ונוקשות בפנים, כיווץ בשרירים, כיווץ בסרעפת וכד' נשהה רגע עם תחושות אלו, ניתן להם את תשומת הלב, ננשום לתוכם, נרפה לתוכם, נרגיש אותם במלואם, ניתן להם להיות בדיוק כפי שהם ונתן להם לעשות מה שהם צריכים בגוף.
לאחר שנשהה עם ההתנגדות, ניתן להעמיק יותר בעזרת שאלות כגון מה אני מתנגד/ת להרגיש? מה אם לרגע אחד אפסיק להתנגד? מה אם לרגע אחד אאפשר לרגש לעלות? אסכים להרפות אל תוך הרגש? להרגיש אותו? לתת לו לעשות מה שהוא צריך בגוף?…
במקרה של מחנק בגרון נשאל איזה רגש אני מחניק/ה? מה אם לרגע אחד אאפשר לרגש לעלות? אסכים להרפות אל תוך הרגש? להרגיש אותו? לתת לו לעשות מה שהוא צריך בגוף?…
אין צורך לתת מענה מנטלי לשאלות אלו, אנו נשארים עם תשומת הלב בגוף ומרגישים את השינויים שקורים בגוף, את הרגשות והתחושות שעולים בגוף כפי שהרגשנו את ההתנגדות.
כך גם במקרה של רגשות כמו כעס, חרדה, לחץ, חוסר שקט וכד' שממסכים על רגשות כואבים יותר. לרגע נשהה עם הרגשות הממסכים, ניתן להם את תשומת הלב, ננשום לתוכם, נרפה לתוכם, נרגיש אותם במלואם, ניתן להם להיות בדיוק כפי שהם ונתן להם לעשות מה שהם צריכים בגוף.
לאחר שנשהה עם הרגשות הממסכים, ניתן להעמיק יותר בעזרת שאלות כגון מה אני מתנגד/ת להרגיש? מה אם לרגע אחד אפסיק להתנגד? מה אם לרגע אחד אאפשר לרגש לעלות? אסכים להרפות אל תוך הרגש? להרגיש אותו? לתת לו לעשות מה שהוא צריך בגוף?…
אין צורך לתת מענה מנטלי לשאלות אלו, אנו נשארים עם תשומת הלב בגוף ומרגישים את השינויים שקורים בגוף, את הרגשות והתחושות שעולים בגוף כפי שהרגשנו את הרגשות הממסכים.
להרחבה בנושא של קבלה של רגשות ושהות עימם מומלץ לקרוא את המאמרים עולם הרגש; לפגוש כאב וסבל; על מודעות, אישיות וחופש הבחירה ביניהם.
יתכן ונצטרך להשתמש גם בכלים שמוצגים במאמרים לאהוב את עצמך וחמלה ומחילה, לדוגמה הקשבה עמוקה וחמלה למקום בתוכנו שמתנגד. להיות אתו, להרגיש אותו ולנסות להבין אותו דרך שאלות כגון "למה אתה מתנגד?", "מה אתה באמת צריך?" וכד'.
"Enlightenment is absolute cooperation with the inevitable." – Anthony de Mello
ברמה הרוחנית נזהה ונפתח לחוות את ההתנגדות בכללותה, כלומר נזהה איך המרחב הפתוח פתאום נסגר ומתכווץ אל תוך זהות מוגבלת, נפתח לחוות את עצמנו כאגו/זהות נפרדת ונשאל שאלות כגון:
* ללא ההתנגדות, מה נשאר?
* מה אם לרגע אחד אפסיק להתנגד וארפה אל תוך ה"כלום"?
* מה אם אסכים לחיים ללא התנגדות?
אל תנסה/י לענות על השאלות הללו, תנ/י להם להדהד בתוכך, לחדור אל תוך ההתנגדות, להוביל אותך אל תוך ה"כלום".
ההתנגדות ברמה הרוחנית משתחררת דרך חווית ה"כלום" שהינו בעצם הכל, כל מה שאנחנו, כל מה שחיפשנו. להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמר "מי אני?".
"When we stop opposing reality, action becomes simple, fluid, kind, and fearless." ― Byron Katie
הנכונות לחזור למרחב של קבלה והמודעות להתנגדות שתוארה לעיל קורית בחיי היום יום, מרגע לרגע, כל רגע מחדש. כל רגע הנו הזדמנות מחודשת לחיות ממקום של קבלה.
בנוסף לכך אפשר לתרגל מדיטציה של קבלה. מומלץ לתרגל בישיבה, בעיניים עצומות. לפני תחילת המדיטציה ניתן לתרגל הרפייה יוגית או נשימה יוגית במשך כמה דקות.
בסוף ההרפיה/נשימה, השאר/י עם עיניים עצומות, והתבוננ/י במרחב הזה שנקרא "אני".
תנ/י לכל מחשבה לעלות, תנ/י לה להיות ותנ/י לה להתמוסס מעצמה חזרה אל תוך המרחב.
תנ/י לכל תחושה/רגש לעלות, תנשמ/י לתוכם, הרגש/י אותם, תנ/י להם לעשות מה שהם צריכים בגוף ותנ/י להם להתמוסס חזרה מעצמם אל תוך המרחב.
תנ/י לכל דבר לעלות, תנ/י לכל דבר להיות בדיוק כפי שהוא ותנ/י לכל דבר להתמוסס מעצמו חזרה אל תוך המרחב.
תנ/י לעצמך להיות בדיוק כפי שאת/ה.
תנ/י לרגע הזה להיות בדיוק כפי שהוא.
אין צורך להבין, להגיב או לשנות.
אפשר פשוט להרפות אל תוך החוויה הישירה של הרגע הזה דרך החושים והגוף.
"Because one believes in oneself, one doesn't try to convince others.
Because one is content with oneself, one doesn't need others' approval.
Because one accepts oneself, the whole world accepts him or her." ― Lao Tzu
אפשר להביא אל תוך מרחב של קבלה את כל החלקים שלנו, גם החלקים שאנו מרגישים שהנם פגומים ולא ראויים לאהבה. קבלה כזו מביאה לריפוי עמוק ושינוי מהותי בחיינו ובמערכות היחסים שלנו.
קבלה כזו מביאה לחיבור אמתי לעצמנו וחופש מהאגו/זהות נפרדת ודפוסי החשיבה וההתנהגות המגבילים שלהם ומהצורך באישור וקבלה מאנשים אחרים.
להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמר "לאהוב את עצמך".
"Acceptance of what has happened is the first step to overcoming the consequences of any misfortune." – William James
אפשר להביא אל תוך מרחב של קבלה גם אירועים מהעבר שאנו עדיין מתנגדים אליהם, מערכות יחסים לא פתורות שהשאירו בנו משקעים, טראומות מהעבר וכד'.
בעיניים עצומות נזכר באירוע, מערכת היחסים, טראומה וכד'. נשים לב להתנגדות שעולה בתוכנו ברמה המנטלית (הסיפור שעדיין יש לנו סביב האירוע, מערכת היחסים, הטראומה וכד'), ברמה הפיזית/רגשית וברמה הרוחנית. ניתן להתנגדות לעלות ונחווה אותה. נשאל את עצמנו שאלות כגון:
* מה אם לרגע אחד אפסיק להתנגד?
* מה אם לרגע אחד ארפה ואקבל את האירוע / מערכת יחסים / טראומה? (accept it)
* מה אם לרגע אחד אקבל את כל מה שקשור לאירוע / מערכת יחסים / טראומה? (accept all of it)
* מה אם לרגע אחד באמת אקבל את הכל? (!all of it)
אין צורך לענות על השאלות ברמה המנטלית. פשוט לתת לשאלות להדהד בפנים. לשים לב להתנגדויות שהן מעלות בכל הרמות. לתת להן לחדור אל תוך ההתנגדויות. להישאר עם השאלות ברמה החווייתית עד שיש תחושה של קבלה והשלמה.
יתכן ותצטרכ/י לחקור ולשהות עם ההתנגדויות ברמות השונות כפי שפורט במאמר לעיל. יתכן ותצטרכ/י להשתמש גם בכלים שמוצגים במאמרים לאהוב את עצמך וחמלה ומחילה, לדוגמה הקשבה עמוקה וחמלה למקום בתוכך שמתנגד.
"We who lived in concentration camps can remember the men who walked through the huts comforting others, giving away their last piece of bread.
They may have been few in number, but they offer sufficient proof that everything can be taken from a man but one thing:
the last of the human freedoms – to choose one's attitude in any given set of circumstances, to choose one's own way." ― Viktor E. Frankl
למרות כל מה שנכתב במאמר לעיל, ישנם רגעים בחיינו האישיים (מחלה, פרידה, מוות של אדם קרוב וכד') ודברים בעולמנו (אונס, רצח, מלחמות ושאר הזוועות) שברגע האמת נדמה לנו שאין בכלל אפשרות לקבל אותם. בהרצאתו "the art of accptance" ד"ר ראס האריס מציין שלבים מסויימים שעשויים לעזור לנו בכך. אני מביאה להלן את השלבים הללו עם הפרשנות שלי לגביהם:
* לשים לב מה בשליטתנו ומה אינו בשליטתנו ולמקד את המאמצים שלנו במה שבשליטתנו.
* להיות עדינים עם עצמנו. לתת לעצמנו את כל התמיכה והזמן שאנו זקוקים. להיות שם בשביל עצמנו (ראה/י מאמרים לאהוב את עצמך, חמלה ומחילה).
* להטיל עוגן ברגע הזה. הנטייה תהיה לשקוע בזכרונות או לדאוג לגבי העתיד, למרות זאת ננסה לקחת נשימה עמוקה ולחזור לכאן. נתמודד רק עם מה שנדרש כרגע. רגע אחרי רגע. צעד אחרי צעד.
תמיד ניתן להתמודד עם הרגע הזה. מה שקשה לנו להתמודד עימו זה הפרשנות שלנו לגבי העבר והחששות שלנו מפני העתיד (ראה/י חיים כאן ועכשיו).
* לפעול בהתאם לערכים שחשובים לנו ומה שנותן לנו משמעות, כך שהאבדן שאנו חווים לא יהיה לשווא. לדוגמה לחוות את כאב האבדן עקב פרידה/מוות, לתת ללב להישבר לרסיסים ועקב כך לתת ללב להיפתח לרווחה לאהבה, אחדות, חמלה ומחילה במקום להסגר בפני כאב האבדן ולהגביר את מידת הסגירות והפחד שאנו חווים. הבחירה בצמיחה עקב האבדן. הבחירה בקבלה במקום התנגדות. הבחירה במודעות במקום אגו/זהות נפרדת (ראה/י מאמר לפגוש כאב וסבל).
* לגלות את האוצר. את המתנות הגדולות שטמונות באירועים הקשים של חיינו, לעתים נגלה רק בפרספקטיבה של זמן (ככל שההתנגדות גדולה יותר, יקח יותר זמן). עם זאת, גם בשיא הקושי ולאורך כל הדרך, ניתן למצוא נחמה בתמיכה שאנו מקבלים, בכוחות הנפש שאנו מגלים בתוכנו, בתובנות, בצמיחה וכד' (ראה/י מאמר לפגוש כאב וסבל).
"You couldn't relive your life, skipping the awful parts, without losing what made it worthwhile.
You had to accept it as a whole – like the world, or the person you loved." ― Stewart O'Nan, The Odds: A Love Story
את התהליכים שמתוארים במאמר זה ניתן ללמוד בקורס מדיטציה ומודעות, סדנאות מדיטציה ומודעות ובמפגשים אישיים של מודעות רגשית וריפוי רגשי, מי אני? ולפרוש כנפיים ולעוף.
המפגשים מתקיימים בחיפה ובקריות. אם אינך גרה באזורים אלו, ניתן לקיים מפגשים אלו בשיחת וידאו בסקייפ (skype).
התקשר/י עכשיו 052-3470949 או לחצ/י צור קשר לתיאום שיעור התנסות מוזל בקורס מדיטציה ומודעות, הרשמה לסדנאות מדיטציה ומודעות או תיאום מפגשים אישיים.
כתיבת תגובה