תקציר: מאמר זה, שנכתב בהתאם למסורת הטנטרית, מגדיר וממחיש מה זו טרנספיגורציה ועונה על השאלות: איך טרנספיגורציה עובדת? איך ניתן להשתמש בטרנספיגורציה באופן מודע ככלי לטרנספורמציה? באיזה אופן טרנספיגורציה שונה מדמיון, חשיבה חיובית, שכנוע עצמי או סוגסטיה? למה חשוב לעשות טרנספיגורציה? ומה היא הטרנספיגורציה האולטימטיבית? המאמר כולל סרטונים ופתגמים מעוררי השראה בנושא.
"We do not need magic to transform our world. We carry all of the power we need inside ourselves already." – J.K. Rowling
ההגדרה במילון למילה טרנספיגורציה הינה שינוי צורה, טרנספורמציה למשהו יפה, מרומם או רוחני יותר.
בדת המילה טרנספיגורציה מתייחסת לשינוי רגעי של אדם למישהו בעל אספקט אלוהי, לדוגמא הטרנספיגורציה של ישו, שמתוארת בספר הראשון בברית החדשה (מתיו, 17:12), ישו עולה להר כלשהו (שלאחר מכן נקרא הר הטרנספיגורציה) עם שלושה מתלמידיו הקרובים וכשהם הגיעו לראש ההר, הוא "עבר טרנספיגורציה מול עיניהם, פניו זרחו כמו השמש, בגדיו הפכו ללבנים כמו אור" והופיעו לידו הנביאים אליהו ומשה שהתחילו לדבר איתו. במקום אחר (לוק 9:32) נאמר שבעת הטרנספיגורציה, תלמידיו ראו את ההדר והיופי של ישו.
במסורת הטנטרית (שהינה פילוסופיה, דרך חיים, דרך רוחנית ואוסף תרגולים אשר חובקים את החיים ומנצלים כל רגע בחיים, כל דבר שקורה בחיים, להתפתחות והתעוררות רוחנית) טרנספיגורציה הינה אבן יסוד הכרחית. מאמר זה נכתב בהתאם למסורת הטנטרית.
"If your eyes are opened, you'll see the things worth seeing." – Rumi
לעשות טרנספיגורציה משמע לגרום לטרנספורמציה, להרים, להאדיר.
אנו בוחרים להסתכל על דברים מנקודת המבט הגבוהה ביותר שאפשרית לנו, נקודת מבט מרוממת ונקודת המבט הזו גורמת לשינוי.
אנו מפסיקים להתמקד בפרטים הקטנים, מרחיבים את תשומת הלב ובוחרים לראות את התמונה הכוללת ואף את מה שמאחוריה. לראות את השלם שגדול מסך חלקיו.
אנו מחפשים את המציאות העמוקה יותר, מתחת לפני השטח, את מה שמעבר לנגלה לעין, את מה שהכי אמיתי.
ניתן לאמר שטרספיגורציה הינה נקודת המבט הפואטית של המשורר. להסתכל על העולם בעיניים מאוהבות, עיניים של אהבה, אשר רואות את היופי בכל. להסתכל בכל דבר בכל רגע בעיניים חדשות, עיניים של ילד. לראות בפליאה את הקסם ואת הניצוץ של החיים בכל.
“And beauty is not a need but an ecstasy. It is not a mouth thirsting nor an empty hand stretched forth, but rather a heart inflamed and a soul enchanted.” – Kahlil Gibran
הסרט היפיפה "דון חואן דה מרקו" (סרט משנת 1994 עם ג'וני דפ ומרלון ברנדו, ניתן לצפות בסרט המלא בקישור המצורף) הינו סרט שעוסק בטרנספיגורציה. בסרט זה, ג'וני דפ, מגלם אדם שמאמין שהינו דון חואן דה מרקו, המאהב הטוב ביותר בעולם, מתנהג בהתאם לאמונתו והעולם מגיב אליו כדון חואן דה מרקו. הסרט מתחיל בסצנה בה הוא רוצה לסיים את חייו, עקב אהבה נכזבת. מרלון ברנדו מגלם פסיכיאטר אשר מטפל בו ולאורך כל הסרט מנסה לגלות מי הוא המטופל שלו: דון חואן דה מרקו הדגול או נער מבולבל מקווינס.
הסצנה הבאה נותנת תחושה לגבי מה זו טרנספיגורציה:
"Everything has beauty, but not everyone sees it" – Confucius
בסצנה לעיל, דון חואן אומר "כשאני אומר שכל הנשים שלי הינן בעלות יופי מהמם [=נקודת המבט הפואטית, לא סתם יפות, אלא בעלות יופי מהמם], הן מוחות. האף של אחת גדול מידי, הירכיים של אחרת רחבות מידי, החזה של השלישית קטן מידי [=נקודת המבט המוגבלת והשטחית של המח האנליטי שמתמקד בפרטים הקטנים, בחסרונות, במה שנראה לעין], אבל אני רואה את הנשים הללו כפי שהן באמת: נהדרות, קורנות, מרהיבות עין ומושלמות בגלל שאיני מוגבל על ידי מראה עיני [=ראיית המציאות העמוקה יותר, מתחת לפני השטח, את מה שמעבר לנגלה לעין, את מה שהכי אמיתי]. נשים מגיבות אלי כפי שהן מגיבות בגלל שהן מרגישות שאני מחפש את היופי הפנימי שלהן [=עיניים של אהבה אשר רואות את היופי בכל], עד שזה מכניע את כל השאר והן לא יכולות להמנע מהתשוקה לשחרר את היופי הזה [=כח הטרנספיגורציה של דון חואן מצליח להתגבר על הדרך המוגבלת בה הנשים הללו רואות את עצמן ולגרום לשינוי בהן]."
"You were born with potential
You were born with goodness and trust
You were born with ideals and dreams
You were born with greatness
You were born with wings
You are not meant for crawling, so don't.
You have wings
Learn to use them, and FLY."
– Rumi
טרנספיגורציה עובדת כיוון שיש לנו את כל הפוטנציאל האפשרי. טרנספיגורציה מלמדת אותנו להשתמש בכנפיים שלנו ולממש את מלוא הפוטנציאל שלנו. הפוטנציאל שאנו מזהים בנו או באחרים, מאמינים בו, "משקים" ומטפחים אותו על ידי תשומת ליבנו, גדל.
"As we let our own light shine, we unconsciously give other people permission to do the same." – Nelson Mandela
טרנספיגורציה משפיעה בו זמנית עלינו ועל סביבתנו, בין אם עשינו טרנספיגורציה לעצמנו או לאחר, כי נקודת המבט שלנו השתנתה וברגע שהיא השתנתה אנו רואים גם את עצמנו וגם את סביבתנו בצורה שונה. לדוגמא בסרטון לעיל, ברגע שדון חואן דה מרקו רואה את עצמו כמאהב הטוב ביותר בעולם, מן ההכרח שהוא יסתכל על נשותיו בעיניים של אהבה, שיראה את יופיין, כי איך יוכל לתנות אהבים כמאהב הטוב ביותר בעולם עם מישהי שאינו רואה את יופיה? את פנימיותה? שאינו מחובר אליה באמת?… ולהיפך, כשהוא מסתכל עליהן בעיניים של אהבה, מחפש את היופי הפנימי שלהן, ומתחבר אליהן באמת, הרי שבאותו הרגע הוא הופך למאהב הטוב ביותר בעולם, כי החיבור הזה מגלה לו את כל סודותיהן, איך לתנות איתן אהבים בהתאם לצרכיהן. כי כח הטרנספיגורציה שלו משחרר אותן מהראייה המוגבלת שלהן את עצמן, מכבלי האישיות שלהן ועוזר להן להתחבר למהותן ולחוות את עצמן כאהבה, אושר ואקסטטיות.
"Loving people live in a loving world. Hostile people live in a hostile world. Same world." – Wayne Dyer
טרנספיגורציה קורית כל הזמן לטוב ולרע. בחלק גדול מהזמן היא קורית באופן לא מודע. בכל רגע נתון אנו מסתכלים על עצמנו, על האחר ועל העולם מנקודת מבט מסויימת. בכל רגע נתון, האנשים בסביבתנו מסתכלים על עצמם, עלינו ועל העולם מנקודת מבט מסויימת. נקודות המבט הללו משנות את החוויה שלנו באותו הרגע. לדוגמא:
* כשאנו נמצאים בסביבת אנשים שאוהבים אותנו, מאמינים בנו ורואים את הטוב ביותר בנו, אנו מרגישים טוב יותר ומתנהגים בצורה חיובית יותר מאשר איך שאנו מרגישים ומתנהגים בחברת אנשים שמתמקדים בחסרונותנו (אלא אם אנו מודעים לכח הטרנספיגורציה השלילי של אלו שמתמקדים בחסרונותנו וכח הטרנספיגורציה החיובי שלנו כלפי עצמנו חזק יותר) ולהיפך, כשאנו רואים את הטוב ביותר באחרים, הם מרגישים טוב יותר בחברתנו, נוהגים איתנו אחרת מאשר כשאנו מתמקדים בחסרונותיהם.
ילדים שגדלים עם הורים שמאמינים בהם, ביכולות שלהם ומתמקדים בטוב שבהם, ימצו את הפוטנציאל שלהם יותר מאשר ילדים אשר הוריהם לא האמינו בהם או התמקדו בחסרונות שלהם, כיוון שילדים צעירים הם "ספוג של טרנספיגורציה", הם עדיין לא רואים את עצמם דרך שום נקודת מבט, אין להם עדיין טרנספיגורציה עצמית ולכן הם מושפעים לגמרי מאיך שסביבתם רואה אותם ומתייחסת אליהם.
* כשאנו מאוהבים. אנו רואים רק את הטוב באהוב/ה, נקודת המבט שלנו לגבי כל העולם משתנה והעולם הופך לקסום יותר.
* השהות במחיצת מורה רוחני שיודע מי הוא באמת ורואה את תלמידיו לא כאישיות נפרדת אלא כפי שהם באמת; גורמת לשינוי בקרב תלמידיו, במחיצתו הם מרגישים את עצמם כפי שהם באמת, בהדרגה הם מתחילים להאמין בכך ולנהוג בהתאם.
"Since everything is a reflection of our minds, everything can be changed by our minds." – Buddha
כשאנו מודעים לכוחה של טרנספיגורציה, ניתן לעשות טרנספיגורציה באופן מודע כדרך ליצירת טרנספורמציה בנו ובאחרים.
איננו רואים את העולם כפי שהוא, אנו רואים את העולם כפי שאנחנו. אנו רואים את העולם דרך המגבלות שלנו, דרך האישיות שלנו, דרך האמונות והמחשבות שלנו. הדרך בה אנו רואים את הבעיה, זו הבעיה. אם נסתכל מנקודת מבט אחרת נראה את הפתרון. על ידי שינוי נקודת המבט, נוכל "לצאת מתוך עצמנו" [=האישיות שלנו, הדרך המגבילה בה אנו רואים את עצמנו ואת האחר] ולהתחבר לעצמנו באמת ולמרחב הפוטנציאל האינסופי שקיים בנו.
"Only from the Heart Can you touch the sky." – Rumi
איך לעשות טרנספיגורציה?
טרנספיגורציה מתחילה מדבר קיים, אמיתי. אנו נותנים לו את תשומת הלב. מרגישים את התחושות והרגשות שמתעוררים בנו עקב הטרנספיגורציה ומעצימים אותם דרך תשומת ליבנו. עקב התחושות והרגשות החדשים שעולים בתוכנו, אנו מרגישים את אמיתות הטרנספיגורציה, מאמינים לטרנספיגורציה ופועלים באופן עקבי בהתאם לטרנספיגורציה. לדוגמא:
* אם אנו רוצים להיות פחות ביקורתיים ולפעול בעולם ממקום של קבלה ואהבה, כשעולה בנו ביקורת, במקום להאמין לביקורת שעולה ולדבוק בנקודת המבט הביקורתית, נשאל את עצמנו האם יש נקודת מבט מרוממת יותר שאנו יכולים להסתכל על הסיטואציה, על עצמנו או על האחר? האם ניתן "לקחת צעד אחורה" ובמקום להתמקד בפרטים הקטנים, לראות את התמונה הרחבה היותר? מה המציאות העמוקה יותר? מה יש מתחת לפני השטח, מתחת לנראה לעין? מה באמת אמיתי? איך היינו מסתכלים על הסיטואציה, עצמנו או האחר בעיניים של אהבה או קבלה?
כל אחת מהשאלות הללו תשחרר את האמונה בכך שנקודת המבט הביקורתית הינה המציאות האולטימטיבית ותאפשר לנו להסתכל מנקודת מבט של טרנספיגורציה. באותה הרגע שנקודת המבט שלנו השתנתה, ניתן את תשומת ליבנו לתחושות ולרגשות החדשים שעולים בתוכנו עקב נקודת המבט הזו (במקום הכיווץ, הנוקשות וחוסר השקט שאנו מרגישים כשאנו דבקים בנקודת המבט הביקורתית, יתכן שעתה נרגיש רכות, הרפיה, התרחבות, שלווה, קבלה, אהבה וכד') ונרגיש אותן במלואם. נאמין לנקודת המבט החדשה ונפעל בהתאם לנקודת מבט זו.
* אם אנו מזהים שאנו מסתכלים ופועלים מנקודת מבט שמקטינה/מצמצמת/מגבילה אותנו, כלומר גורמת לנו להרגיש שאין לנו את היכולת לבצע משהו, אנו יכולים לשאול את עצמנו: האם יש נקודת מבט מרוממת יותר שזמינה לנו? האם ניתן "לקחת צעד אחורה" ובמקום להתמקד בפרטים הקטנים, לראות את התמונה הרחבה היותר? מה המציאות העמוקה יותר? מה יש מתחת לפני השטח, מתחת לנראה לעין? מה באמת אמיתי? יתכן שבעבר ביצענו דברים דומים או הפגננו תכונות מסוימות בתחומים שונים בחיינו שיעזרו לבצע את מה שנדרש או הצלחנו בתחומים אחרים בחיינו, איך הרגשנו אז? אם היתה לנו את היכולת לעשות זאת, איך היינו מסתכלים על הסיטואציה, מה היינו עושים ואיך היינו מרגישים? איך אנשים שיש להם את היכולת הזו מתנהלים בעולם ואיך זה מרגיש? שאלות כאלו יכולות לעזור לנו לשנות את נקודת המבט ולהתחבר למקום בתוכנו שיכול, ניתן את תשומת ליבנו לתחושות והרגשות החדשים שעולים בתוכנו עקב שינוי נקודת המבט (בטחון עצמי, אמון, אומץ, התעלות וכד') ונרגיש אותן במלואן, נאמין לנקודת המבט החדשה ונפעל בהתאם לנקודת המבט הזו.
אם אנו מזהים שאנו מסתכלים ופועלים מנקודת מבט שמקטינה/מצמצמת/מגבילה אנשים אחרים, כלומר שגורמת לנו להרגיש שאין להם את היכולת לבצע משהו, אנו יכולים לעשות להם טרנספיגורציה, באותה צורה כפי שעשינו לעצמנו טרנספיגורציה בדוגמה לעיל, אך כאשר השאלות נשאלות לגביהן. כמו כן, אלטרנטיבה נוספת במקרה זה, הינה לעשות טרנספיגורציה לעצמנו, לראות את עצמנו כמקור של אמונה ותמיכה באחר, להזכר בסיטואציות שפעלנו ממקום של אמונה ותמיכה באחר או לשאול את עצמנו איך היינו מרגישים ונוהגים כרגע אם היינו מאמינים ביכולתו של האחר? ניתן את תשומת ליבנו לתחושות והרגשות החדשים שעולים בתוכנו עקב שינוי נקודת המבט (אמונה, קבלה, תמיכה וכד'), נאמין לנקודת המבט החדשה ונפעל בהתאם לנקודת המבט הזו.
"Encouraging others means helping people, looking for the best in them and trying to bring out their positive qualities." – John Maxwell
בטרנספיגורציה איננו מתעלמים מהמציאות החיצונית, הנראית לעין אך אנו רואים ומתמקדים במה שמעבר, במציאות העמוקה יותר.
טרנספיגורציה אינה דימיון.
טרנספיגורציה מתחילה מדבר אמיתי, יש לה "רגל אחת במציאות", כיוון שהיא מתחילה מדבר אמיתי ומעצימה אותו דרך תשומת הלב וכיוון שמרגישים, מאמינים ופועלים בהתאם לטרנספיגורציה, טרנספיגורציה גורמת לטרנספורמציה.
לעומת זאת לדמיון אין בסיס אמיתי, אנו פשוט מדמיינים משהו שהינו שונה מהמציאות הנראית לעין. כיוון שאין לו בסיס אמיתי, ואנו נשארים ברמת הדמיון אך לא פועלים בהתאם לדמיון, דמיון אינו גורם לשינוי, אלא לאכזבה.
"Whether you think you can, or you think you can't — you're right." – Henry Ford
טרנספיגורציה אינה חשיבה חיובית, שכנוע עצמי או סוגסטיה (suggestion).
טרנספיגורציה כלל אינה נעשית ברובד המחשבתי, איננו מחליפים מחשבה שלילית במחשבה חיובית, איננו מחליפים נקודת מבט שנובעת מאמונה במחשבה אחת בנקודת מבט שנובעת מאמונה במחשבה אחרת או משכנעים את עצמנו שהמציאות היא אחרת ממה שנראה לעין. המח האנליטי/החושב או החשיבה אינם יכולים לעשות טרנספיגורציה. טרנספיגורציה עוקפת את החשיבה ואת מגבלות האישיות.
זכרו את הציטוט לעיל של רומי: "רק מהלב ניתן לגעת בשמיים". טרנספיגורציה נעשית ממקום עמוק יותר ומחברת אותנו למציאות העמוקה יותר: הסתכלות דרך עיניים של אהבה, עיניים חדשות שהינן נקיות מהעבר ומנקודות המבט שנובעות מאמונה במחשבה כזו או אחרת, עיניים שיכולות לראות את המציאות העמוקה יותר. אנו לומדים באמת לפתוח את העיניים ולראות את מה ששווה לראות.
"If it's not making you better, it isn't love. True love makes you more of what you are, not less" – Mandy hale
הטרנספורמציה מהווה הוכחה לטרנספיגורציה. אם לא חל שינוי, סימן שלא ביצענו את הטרנספיגורציה נכון.
* יתכן שלא התחלנו מדבר אמיתי (מציאות עמוקה יותר) ורק דמיינו משהו שונה מהמציאות הנראית לעין.
* יתכן ששינינו את נקודת המבט רק ברובד המחשבתי, כלומר החלפנו נקודת מבט שנובעת מאמונה במחשבה אחת בנקודת מבט שנובעת מאמונה במחשבה אחרת ולא באמת עקפנו את הרובד המחשבתי על ידי נקודת מבט עמוקה יותר אמיתית יותר שאינה תלוית מחשבה (לדוגמא נקודת מבט של אהבה, כמו בציטוט לעיל. בציטוט זה ניתן להחליף את המילה "אהבה" במילה "טרנספיגורציה" והוא יהיה נכון באותה מידה).
* יתכן שנשארנו ברובד המחשבתי (כמו מחשבות חיוביות ושכנוע עצמי) ולא עברנו לרובד הרגשי או תחושתי, לא באמת הרגשנו את הטרנספיגורציה, את התחושות והרגשות החדשים שעולים בתוכנו עקב הטרנספיגורציה ולכן לא הרגשנו את האמיתות שלה ולא באמת האמנו לטרנספיגורציה.
* יתכן שבאותו הרגע האמנו, אך נשארנו ברובד של האמונה ולא עברנו לרובד של הפעולה, לא באמת פעלנו על פיה באופן עקבי.
משיכה מינית, אהבה וזוגיות לא יכולות לשרוד לאורך זמן ללא טרנספיגורציה. טרנספיגורציה מעצימה אותן ונותנת להם אוויר לנשימה וחומר בעירה מתמשך.
ללא טרנספיגורציה, כשאנו רואים את האקט המיני כשני גופים נפרדים שחווים הנאה מינית ופורקן, אנו נוטים להנות מהתשוקה הראשונית שבוערת בעוצמה בתחילת הקשר, לכלות אותה ולהכנס לשגרה בה האקט המיני חוזר על עצמו (כי אנו כבר מכירים אחד את השני, יודעים מה מביא להנאה מינית ופורקן ועושים פחות או יותר את אותם הדברים כל פעם), דבר שמביא לשעמום.
אם אנו מסתכלים על בני זוגנו ללא טרנספיגורציה ואיננו רואים אותם באמת כל רגע מחדש, אנו מתרגלים אליהם, אנו מפסיקים להתרגש מהם והמשיכה המינית גוועת.
האקט המיני בעיניים טרנספיגורטיביות יראה כמעשה אהבה, כאיחוד בין שניים שהינם כביכול נפרדים אך למעשה אחד; כדרך רוחנית, כשער לאיחוד עם האלוהי בנו, עם מי שאנו באמת; כאיחוד קוסמי בין האנרגיה הקוסמית (=שקטי) לתודעה הקוסמית (=שיווה). ההסתכלות הזו מקדשת את האקט המיני ומשנה לחלוטין את החוויה המינית ואת אופן ההסתכלות שלנו על עצמנו ובני הזוג שלנו.
טרנספיגורציה גורמת להתמרה וסובלימציה של האנרגיה המינית (לדוגמא עשיית אהבה = התחלנו עם אנרגיה מינית ותשוקה מינית וסיימנו עם אנרגיה של אהבה).
בסצנה הבאה אשר פותחת את הסרט דון חואן דה מרקו, ניתן לקבל קצת מהתחושה של הטרנספיגורציה של האישה ושל מעשה האהבה עימה:
כשאנו מאוהבים, טרנספיגורציה נעשית מעצמה באופן לא מודע, אנו מסתכלים על בני זוגנו בעיניים מאוהבות, רואים את הטוב בהם ועולמנו משתנה. בתום תקופת ההתאהבות, אנו מסתכלים על בני זוגנו בעיניים "מפוקחות" ופתאום רואים את כל חסרונותיהם. כאן נכנסת לתמונה טרנספיגורציה מודעת, לבחור בנקודת מבט מרוממת, להסתכל כל רגע מחדש בעיניים של אהבה, לראות את בני זוגנו בכללותם, לראות מתחת לפני השטח, לחפש מי הם באמת. זוגיות לא יכולה לשרוד ללא טרנספיגורציה, כי היא לא יכולה לשרוד ללא אהבה ומשיכה מינית.
ללא טרנספיגורציה, החיים הופכים לחסרי משמעות. אנו מתחילים לחפש משמעות, לחפש את עצמנו, לשאול שאלות כגון "מי אני?".
מי אני באמת? האם אני אישיות נפרדת? אוסף של מחשבות, תחושות, רגשות וזהויות? סיפור מתמשך שהתחיל ביום הולדת גופי ויסתיים ביום מותו?
התשובות לשאלות הללו מתגלות דרך נוכחות ברגע הזה, התבוננות במחשבות, רגשות, תחושות וזהויות שבאות והולכות. דרך ההתבוננות הזו אנו מבינים שאיננו כל הדברים הללו, כי אנו תמיד כאן.
איננו יכולים להיות אובייקט, דבר שאנו מתבוננים בו, כי אנו מודעים אליו ולכן תמיד כאן לפניו וכאן אחריו.
שום דבר לא קורה לנו ולא משפיע עלינו, הכל קורה בתוכנו, עולה מתוכנו, מתמוסס לתוכנו. אין דבר שנפרד מאיתנו.
אנו מגלים שאיננו אישיות נפרדת, איננו יכולים להגדיר מי אני, אך אני תמיד כאן, תמיד נוכח, תמיד מודע.
זוהי הטרנספיגורציה האולטימטיבית: להפסיק לראות את עצמנו כאישיות נפרדת ולפעול מנוכחות/מודעות [להרחבה ראה/י מאמר "מי אני?"].
זו המתנה הגדולה ביותר שאנו יכולים לתת לעצמנו ולאחרים, למעשה אנו רואים שאין "עצמנו" ו"אחרים", יש רק נוכחות/מודעות [אי לכך, הזהות באנגלית בין המילים "נוכחות" (being present) ו "מתנה" (present)].
"The most precious gift we can offer others is our presence. When mindfulness embraces those we love, they will bloom like flowers."
– Thich Nhat Hanh
בסרטון הבא, המורה הרוחני רופורט ספירו, מדבר על הטרנספיגורציה האוליטימטיבית:
את הכלים שמוזכרים במאמר זה ניתן ללמוד במפגשיים אישיים/זוגיים לריפוי העצמה וצמיחה, סדנאות סודות הטנטרה ודרכו של הלב ובקורס מדיטציה ומודעות.
לפרטים והרשמה: 052-3470949 או יצירת קשר.
כתיבת תגובה