תקציר: המאמר שנכתב לכבוד השנה החדשה ברוח המנהג היהודי "תשליך", כולל הסבר על מעגל החיים של כיווץ והרפיה, אחיזה ושחרור, רצון וויתור; בוחן למה לעיתים כל כך קשה לנו לשחרר, להרפות או לוותר? מפרט את הכוחות והתובנות שעוזרות לנו לשחרר, להרפות או לוותר; מגלה מהם שחרור/הרפיה/וויתור מלאים בחיינו החיצוניים והפנימיים וכולל פתגמים מעוררי השראה בנושא.
"All the art of living lies in a fine mingling of letting go and holding on." – Havelock Ellis
כיווץ והרפיה, אחיזה ושחרור, רצון וויתור הינם חלק ממעגל החיים.
כששריר מסויים נדרש לפעולה מסויימת הוא מתכווץ. בתום הפעולה הוא חוזר למצב הטבעי שלו, מצב של הרפיה.
כשאנו זקוקים לכלי מסויים כדי לבצע פעולה מסויימת אנו אוחזים בו בידנו. בתום הפעולה, אנו מניחים את הכלי והיד חוזרת למצב הטבעי שלה, בו היא אינה אוחזת בדבר.
כשרצון כלשהו עולה בתוכנו, נעשה מה שביכולתנו לממש אותו ולאחר מכן עלינו לשחרר ולהניח לפעולות אלו לשאת פרי. אם לא הצלחנו לממש את רצוננו ואין דבר נוסף שיש ביכולתנו לעשות, עלינו לוותר.
"Nirvana means to extinguish the burning fires of the Three Poisons: greed, anger and ignorance.
This can be accomplished by letting go of dissatisfaction." – Shinjo Ito
שביעות רצון הינה אינהרנטית למצבנו הטבעי [הוויה טהורה-מודעות-אושר אבסולוטי או בסנסקריט (הודית עתיקה) sat-chit-ananda].
כשהזהות שלנו מתבססת על האישיות הנפרדת (שבמהותה מרגישה חוסר ושהאושר/ שלווה/ אהבה/ רווחה שלה הינם מותנים ותלויים במימוש רצונות מסויימים, תנאים מסויימים וכד') נחזור למצבנו הטבעי ונרגיש שביעות רצון באופן זמני בלבד, כשאין רצון למשהו אחר ממה שקורה כרגע, עקב מימוש הרצון שלנו או ויתור אמיתי על רצון שלא הצלחנו לממש.
כשהזהות שלנו מתבססת על מצבנו הטבעי, נהיה שבעי רצון בלי קשר לקיום או מימוש רצונות, כיוון שאנו יודעים וחווים שהאושר/ שלווה/ אהבה/ רווחה שאנו חווים אינם תלויים במימוש רצון כלשהו או בכל דבר אחר (להרחבה בנושא זה, ראה/י את ההסבר על sat-chit-ananda במאמר "מי אני?").
"Let go of what has passed. Let go of what may come. Let go of what is happening now.
Don't try to figure anything out. Don't try to make anything happen. Relax, right now, and rest." – Tilopa
כיווץ, אחיזה, מימוש רצון כלשהו – דורשים מאמץ.
הרפיה, שחרור, ויתור – אינם דורשים מאמץ, הם הפסקת המאמץ שנבע מהכיווץ / אחיזה / מימוש הרצון, הם החזרה למצבנו הטבעי שמלווה בהקלה. לדוגמא ההקלה שאנו מרגישים כשאנו מניחים משא כבד שסחבנו; ההקלה שאנו מרגישים בסוף היום כשאנו מרפים מהעשייה של היום אל תוך השינה; ההקלה שאנו מרגישים בנשיפה, בעשיית צרכים, באורגזמה, לאחר בכי, לאחר צחוק וכד'.
"Humor is a whisper from the soul, imploring mind and body to relax, let go and be at peace again." – Author Unknown
"Let go. Why do you cling to pain? There is nothing you can do about the wrongs of yesterday. It is not yours to judge.
Why hold on to the very thing which keeps you from hope and love?" – Leo Buscaglia
במעגל החיים שתואר לעיל, כשזה הזמן לשחרר ואיננו משחררים, אנו חווים כאב, סבל וחוסר שקט. לדוגמא כאב פיזי וסבל עקב שריר מכווץ, עצירות, קושי להרדם וכד';
כאב נפשי וסבל שנגרמים מכך שאנו נאחזים באנשים שכבר אינם חלק מהחיים שלנו, נאחזים במאורעות כואבים מהעבר שלנו, לא מוותרים על רצונות שאיננו יכולים לממש וכד';
חוסר השקט שנובע מכך שאיננו משחררים את הרעיונות שלנו לגבי איך הדברים צריכים להיות, במיוחד כשהם מנוגדים לאיך שהדברים במציאות וכד'.
"To let go is to release the images and emotions, the grudges and fears, the clingings and disappointments of the past that bind our spirit."
– Jack Kornfield
"There are things that we never want to let go of, people we never want to leave behind.
But keep in mind that letting go isn't the end of the world, it's the beginning of a new life." – Author Unknown
אם הרפיה, שחרור וויתור הינם חלק ממעגל החיים, אינם דורשים מאמץ, הינם חזרה למצבנו הטבעי, מלווים בהקלה ובלעדיהם אנו חווים כאב, סבל וחוסר שקט – מדוע לעיתים רבות אנו נאחזים כל כך חזק כשזה הזמן לשחרר?
"When one door closes another door opens;
but we so often look so long and so regretfully upon the closed door, that we do not see the ones which open for us." – Alexander Graham Bell
כשאנו מתבוננים בתהליכים בגופנו, אנו רואים שדברים נכנסים לגופנו, נשארים במשך הזמן שדרוש לנו להפיק מהם את מה שנדרש ומועיל עבור גופנו ואז אנו משחררים את מה שאין לנו צורך בו.
האוויר נכנס לגופנו בנשימה פנימה, אנו סופגים את מה שנדרש ומועיל (חמצן) ומשחררים בנשיפה את מה שאין לנו צורך בו (פחמן דו חמצני).
המזון נכנס לגופנו, בתהליך העיכול אנו סופגים את מה שנדרש ומועיל (רכיבים תזונתיים) ומשחררים בהפרשות שלנו את כל מה שאין לנו צורך בו.
בלי השחרור של מה שאינו נדרש, האיזון בגופנו יופר ולא תהיה אפשרות לקבל את מה שנדרש.
"There's a trick to the Graceful Exit. It begins with the vision to recognize when a job, a life stage, a relationship is over – and to let go.
It means leaving what's over without denying its value." – Ellen Goodman
ההתנהלות התקינה הזו שתוארה לעיל ברורה לנו ואנו מברכים עליה כשמדובר בתהליכים בגוף שלנו, אך יותר קשה לנו לזהות, לקבל או לברך על התנהלות זו בשאר החיים שלנו.
איננו רואים שכשאנו נאחזים בכל הידע שצברנו ואנו חושבים שאנו יודעים, אין לנו אפשרות לגלות את הידע שנדרש לרגע זה, כל רגע מחדש.
אם מפטרים אותנו, קשה לנו לראות שיתכן שהפקנו מעבודה זו כל מה שיכולנו ושעתה יש צורך בעבודה חדשה שתתן לנו את מה שנדרש עבורנו בשלב זה של חיינו.
אם אנו עוברים פרידה, קשה לנו לראות שיתכן וכבר קיבלנו מקשר זה את כל מה שיכולנו, שהקשר כבר אינו מועיל עבורנו או אפילו מזיק כי הפסקנו להתפתח ביחד, שאולי כרגע אנו יכולים ללמוד יותר מהפרידה, שאולי כרגע אנו זקוקים לזמן לבדנו, שאולי כרגע אנו זקוקים לקשר אחר.
אם אנו חווים אובדן כמו מוות של אדם קרוב, קשה לנו לראות שיתכן וזה שלב הכרחי בהתפתחות שלנו, כדי לקרב אותנו לעצמנו, ליעודנו וכד'.
"Relationships are eternal. The 'separation' is another chapter in the relationship.
Often, letting go of the old form of the relationship becomes a lesson in pure love
much deeper than any would have learned had the couple stayed together. – Marianne Williamson
"Don't cry because it's over. Smile because it happened." – Author Unknown
"When I let go of what I am, I become what I might be. When I let go of what I have, I receive what I need." – Tao Te Ching
אנו נאחזים כל כך חזק כי אנו מזוהים עם האישיות הנפרדת, אשר חווה חוסר תמידי, חוסר שלמות ו/או פגימות מסויימת עקב הניתוק ממצבנו הטבעי שאינו חסר דבר והינו שלם.
אנו נאחזים כל כך חזק כי אנו מאמינים שהדברים שבהם אנו נאחזים ממלאים את החוסר הזה, משלימים אותנו ו/או גורמים לנו להרגיש שאנו בסדר; שרק הם יכולים למלא את החוסר הזה, להשלים אותנו ו/או לגרום לנו להרגיש שאנו בסדר ולכן הם הכרחיים עבור האושר/ שלווה/ אהבה/ רווחה שלנו.
ההזדהות הזו והאמונה הזו גורמות לכל כך הרבה כאב, סבל, פחד וחוסר שקט.
"You can only lose what you cling to." – Buddha
חסד נוראי (fierce grace) יביא לכך שלא נשיג את הדברים שאנו מאמינים שהכרחיים עבור האושר/ שלווה/ אהבה/ רווחה שלנו או שנשיג אותם ונגלה שהם ממלאים את החוסר ו/או גורמים לנו להרגיש שאנו בסדר באופן רגעי בלבד או שנשיג אותם והם ילקחו מאיתנו, כל זאת כדי שתהיה לנו ההזדמנות לגלות שהאושר/ שלווה/ אהבה/ רווחה שלנו אינם תלויים בדבר חיצוני לנו, הם אינהרנטיים למצב הטבעי שלנו (ראה/י את ההסבר על sat-chit-ananda במאמר "מי אני?") ורק ההזדהות עם המצב הטבעי שלנו יכולה לספק אותנו באמת ולתת לנו את תחושת השלמות והמלאות שאנו מחפשים.
במצבנו הטבעי ליבנו עולה על גדותיו ומוחנו שקט.
"We need to learn to let go as easily as we grasp and we will find our hands full and our minds empty." – Leo F. Buscaglia
באופן פרדוקסלי, רק כשאנו יודעים וחווים שהאושר/ שלווה/ אהבה/ רווחה שלנו אינם תלויים בדבר חיצוני לנו ואנו חווים שפע פנימי, אנו יכולים לשחרר בכל רגע את מה שהיה ואנו פנויים לקבל את המתנות של הרגע הזה ולחוות את השפע שיש לחיים להציע.
"Knowing that the train carries all the load, why should we, traveling therein, suffer by carrying our small bundle on our heads,
instead of leaving it on the train and being happy." – Ramana Maharshi
אנו נאחזים כל כך חזק כי כשאנו מזוהים עם האישיות הנפרדת, אנו מרגישים נפרדים מהחיים ונדמה לנו שעלינו לסחוב את המשא שלנו בכוחות עצמנו ולנווט את חיינו בהתאם לרצוננו.
אנו כמו גל שמרגיש שהוא אינו חלק מהים ולכן עליו להגיע בכוחות עצמו לחוף מבטחים או להאבק כדי להשאר במקומו המוכר בלב ים מפחד מהלא נודע או להאחז בחוף כדי לא להשאב חזרה אל תוך הים ולאבד את העצמי שלו.
כל התהליכים בגופנו קורים מכח החיים עצמם, בלי כל מאמץ מצידנו, בלי שליטתנו או התערבותנו – פעימות הלב, תהליך העיכול, החושים שלנו וכד'. אם אנו קשובים לגוף, הוא מאותת לנו בכל רגע מה נדרש בשביל שהתהליכים הללו יקרו בצורה מיטבית.
האם נוכל להקיש מכך על שאר חיינו? במקום לפחד מכך שיש כל כך הרבה דברים שאינם בשליטתנו ועקב כך לאחוז עוד יותר ולהתאמץ יתר על המידה, האם נוכל לשחרר ולהפנות את הקשב שלנו לחיים עצמם שמאותתים לנו בכל רגע מה נדרש בשביל חיים מיטיבים ומיטביים?
"People have a hard time letting go of their suffering. Out of a fear of the unknown, they prefer suffering that is familiar." – Thich Nhat Hanh
אנו נאחזים כל כך חזק כי כל שחרור הינו מוות של הנודע והרפיה אל תוך הלא נודע. איננו יכולים לדעת מראש מה יקרה כשנשחרר, עלינו לשחרר בשביל לגלות.
ישנו פתגם שאומר שלעולם איננו עוזבים מישהו מאחור, אנו לוקחים חלק ממנו עמנו ומשאירים חלק מעצמנו מאחור. אנו משאירים מאחור את הזהות והחיים שנבנו סביב האדם או הדבר שאנו משחררים, השחרור משמעותו מוות של הזהות הזו וסיום של החיים שהכרנו.
בזן (zen) מדברים על לחיות ולמות בכל רגע. כל רגע הינו מוות של מה שהיה והזהות שהיתה לנו ולידה של מה שעכשיו. האם נסכים לחיות כך?
מה אינו נולד ומת בכל רגע? מה אינו בא והולך? מה נשאר?
"Let come what comes, let go what goes. See what remains." – Ramana Maharshi
איך לשחרר, להרפות או לוותר?
כיוון ששחרור, הרפיה או וויתור הינם חזרה למצבנו הטבעי, אין צורך בעשייה מצידנו כדי לשחרר, להרפות או לוותר.
שחרור, הרפיה או וויתור נעשים דרך מודעות לכך שאנו נאחזים כשכבר אין צורך להאחז, שאנו מכווצים כשכבר ניתן להרפות או שאנו מתעקשים לממש רצון שאין לנו כרגע יכולת לממש אותו; דרך מודעות לכך שההאחזות, הכיווץ או ההתעקשות גורמים לכאב, סבל וחוסר שקט מיותרים ושזה אפשרי לשחרר, להרפות או לוותר.
כאב, סבל וחוסר השקט הינם קריאה לתשומת לב. לדוגמא כשידנו בטעות אוחזת במשהו חם, הכאב מסב את תשומת ליבנו לכך ואנו אוטומטית משחררים (להרחבה ראה/י מאמר לפגוש כאב וסבל).
מודעות הינה דרך האמצע. היא איננה מתנגדת ואיננה נאחזת (היא אפילו לא מתנגדת להאחזות ולא נאחזת בקבלה). מרחב פתוח שמאפשר לכל דבר לעלות, להיות ולהשתחרר.
כשאיננו מתנגדים למה שקורה כרגע (ראה/י מאמר בנושא קבלה) ואיננו נאחזים במה שהיה, מה נשאר?
דוגמאות:
* אם מחד לא נתנגד למחשבותנו וניתן להם לעלות ומאידך לא נאחז במחשבותנו, נגלה שבדיוק כפי שהמחשבות עלו מעצמן הן גם משתחררות מעצמן ונגלה את המרחב השקט של המודעות בו מחשבות עולות ומתמוססות, אך הוא אינו מושפע מהמחשבות.
* כשיש שריר מכווץ, תחושה או רגש לא נעימים, אם נפנה אליהם את תשומת ליבנו, נסכים להרגיש אותם במלואם ללא התנגדות ולא נאחז בהם, נגלה שהם נעים בגוף ומשתחררים מעצמם ונגלה את המרחב הנינוח של המודעות בו תחושות ורגשות עולים ומתמוססים, אך הוא אינו מושפע מהתחושות והרגשות (ראה/י הרפיה יוגית להבנה מעמיקה יותר של הרפיה פיזית ומאמרים כגון עולם הרגש, לפגוש כאב וסבל, על מודעות, אישיות וחופש הבחירה ביניהם להבנה עמוקה יותר של שחרור רגשות ותחושות).
"Have you ever struggled to find work or love, only to find them after you have given up? This is the paradox of letting go." – Mary Manin Morrissey
כוחות ותובנות שעוזרים לנו לשחרר, להרפות או לוותר:
"Even though you may want to move forward in your life, you may have one foot on the brakes. In order to be free, we must learn how to let go.
Release the hurt. Release the fear. Refuse to entertain your old pain. The energy it takes to hang onto the past is holding you back from a new life.
What is it you would let go of today?" – Mary Manin Morrissey
* זמן – אומרים שהזמן מרפא הכל, אך למעשה הריפוי נעשה דרך שחרור/הרפיה/ויתור והזמן שהינו כמו מלחמת התשה על ההאחזות והרצון האישי שלנו, בסופו של דבר גורם לנו לשחרר כיוון שזה כואב מידי להאחז ואיננו יכולים להאחז לנצח, הזמן תמיד מנצח. כשאנו מבינים שבין כה וכה בסוף נאלץ לשחרר ושכשנשחרר נרגיש הקלה, יתכן ונפסיק לחכות לזמן שיעשה את שלו ונשחרר עכשיו.
בדיעבד לאחר ששיחררנו, אנו חווים את שביעות הרצון/האושר/הכרת התודה הגלומים בהתפתחות ובצמיחה שמתאפשרים לאורך זמן, עקב השחרור של הקיים ושל מה שהיה, שמאפשר את מה שיהיה.
זו תובנה שיכולה לעזור לנו לשחרר יותר בקלות בעתיד.
"Never put a question mark where God has put a period. When something is over and done, let it go and move on to the next chapter of your life."
– Joel Osteen
* חמלה וההבנה האינטואיטיבית שמתקבלת בעזרתה – כשקורה משהו שקשה לנו לקבל, כשדברים השתנו וקשה לנו לשחרר את מה שהיה, לעיתים קרובות אנו מנסים להבין דרך חשיבה לוגית למה זה קרה ואיך היה ניתן למנוע זאת ו/או שאנו עסוקים בהאשמה של עצמנו או מישהו אחר. גישה זו מדומה לכך שירו בנו חץ ובמקום לעשות מה שניתן כדי לטפל בפצע המדמם, אנו מתחילים לשאול למה זה קרה ואיך היה ניתן למנוע זאת או מתחילים לצעוק על מי שירה בנו.
אנו עושים זאת כבריחה מהכאב שאנו חווים וכניסיון לשלוט בכך שזה לא יקרה שוב, אך למעשה זה גורם לכאב, סבל וחוסר שקט גדולים יותר.
אין לנו את היכולת להבין את הדברים באמת דרך חשיבה לוגית, אנחנו לא יודעים למה הדברים קורים כפי שהם קורים, התמונה המלאה הינה גדולה בהרבה ממה שהחשיבה הלוגית יכולה להכיל.
אם נסכים לפגוש ולחוות את הכאב במקום לברוח ממנו, נגלה שהכאב משתחרר, הריפוי קורה הרבה יותר מהר ואנו זוכים בהבנה אינטואיטיבית של הדברים שעוזרת לנו להתמודד ולשחרר.
נוכל לפגוש ממקום של חמלה את המקומות בתוכנו שעדיין נאחזים. דרך הנכונות להרגיש אותם והקשבה חמלה למקומות הללו, נוכל להבין אינטואיטיבית למה אנו עדיין נאחזים ולמה אנו זקוקים כדי לשחרר. נוכל למחול לעצמנו ו/או לאחר ולשחרר.
להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמר חמלה ומחילה, בדגש על דיבור מהלב והקשבה חמלה כלפי עצמנו ואנשים אחרים.
"True love doesn't have a happy ending, because true love never ends. Letting go is one way of saying I love you." – Author Unknown
* ידיעת טבענו האמיתי וטבעה האמיתי של האהבה – כפי שנכתב לעיל אנו נאחזים כל כך חזק עקב ההזדהות עם האישיות הנפרדת שחווה חוסר תמידי, חוסר שלמות, פגימות ו/או שיש בה מקומות שאינם ראויים לאהבה ועקב האמונה שרק מה שאנו נאחזים בו ממלא את החוסר הזה ונותן לנו תחושה שאנו בסדר.
רק דרך החוויה הישירה של מי אנו באמת ומה זו באמת אהבה, אנו מגלים את השלמות והמלאות שאנו מחפשים ושהאושר/ שלווה/ אהבה/ רווחה שלנו אינם תלויים בדבר חיצוני.
ההשארות בחוויה הישירה הזו של מי אנו באמת ובחוויה הישירה של האהבה שחיה לנצח בליבנו עוזרת לנו לשחרר. לדוגמא במקרה של פרידה או מוות של אדם קרוב, בלב הכאב, נגלה את האהבה שהינה נצחית ואינה תלויה בקיומו הפיזי של אדם מסויים. אם נסכים לעבור דרך הכאב ולהשאר בחוויה של האהבה, זה יעזור לנו להתגבר על הקושי שאנו חווים ולשחרר.
להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמרים מי אני?, אהבה, לאהוב את עצמך.
"The harder you fight to hold on to specific assumptions, the more likely there's gold in letting go of them." – John Seely Brown
* הרחבת נקודת המבט שלנו – כשאנו נאחזים בדבר מה, נקודת המבט שלנו הינה מאוד מצומצמת, כאילו כל עולמנו הצטמצם לדבר בו אנו נאחזים, איננו רואים את התמונה המלאה.
דוגמאות:
כשאנו בטוחים בצדקתנו ונאחזים בנקודת המבט שלנו, איננו יכולים לראות, לשמוע או להבין את נקודת המבט של מישהו אחר.
כשאנו נאחזים באדם או דבר שכבר אינו חלק מהחיים שלנו או ברצון כלשהו שאיננו יכולים לממש אותו, כל עולמנו מצטמצם לאדם, דבר או הרצון בו אנו נאחזים ואיננו רואים, מעריכים או חווים הכרת תודה בגין כל הדברים הטובים שיש לנו בחיים ואיננו פתוחים לקבל את המתנות שהרגע הזה מביא איתו.
כשאנו נאחזים בזהות הנפרדת אנו חווים את עצמנו כמשהו מאוד מצומצם עם יכולות מאוד מצומצמות ואיננו יכולים לחוות את עצמנו כמרחב והפוטנציאל האינסופי של המודעות.
כשאנו נאחזים בנודע איננו יכולים להפתח אל מרחבי הלא נודע.
ברגעים שבהם נקודת המבט שלנו מצומצמת נשאל את עצמנו "מה יקרה אם ארחיב את נקודת המבט שלי?" או "איך הדברים נראים מנקודת מבט רחבה יותר?" וניתן לשאלה להדהד בתוכנו, נחווה את האפקט של השאלה אשר פותחת פתח לשחרור לקרות מעצמו.
אנו יכולים באופן מודע להרחיב את נקודת המבט, לדוגמא להרחיב את פרספקטיבת הזמן לעתיד, "הדבר הזה שאני כל כך נאחז בו, איך ארגיש לגבי הדבר הזה בעוד שנה? עוד עשר שנים? בסוף חיי?". ניתן להרחיב את נקודת המבט לעבר ולהזכר בדברים אחרים שנאחזנו בהם ובדיעבד לאחר ששיחררנו הגיע משהו טוב יותר וכד'.
"If you let go a little, you will have a little peace. If you let go a lot, you will have a lot of peace." – Ajahn Chah
* התמדה – כמו בכל דבר אחר בחיים, גם כאן נדרשת התמדה. בכל פעם שאנו מזהים שאנו נאחזים, מכווצים או מתעקשים; נפנה את תשומת ליבנו פנימה, נזהה איך ההאחזות, כיווץ או התעקשות באים לידי ביטוי במחשבותנו, ברגשותנו ובתחושותנו; נסכים להרגיש את הרגשות והתחושות הללו; נשאל את עצמנו "האם זה הכרחי להאחז/להתכווץ/להתעקש?" או "מה יקרה אם פשוט אשחרר/ארפה/אוותר?" וניתן לשאלה להדהד בתוכנו, נחווה את האפקט של השאלה אשר פותחת פתח לשחרור לקרות מעצמו.
"Courage is the power to let go of the familiar." – Raymond Lindquist
* אומץ – בבודהיזם מדברים על התרגול של לזרוק או להשליך (throwing away) כדרך חזקה לשחרר. כבד לנו, כואב לנו, קשה לנו כיוון שאנו נאחזים… אפשר לקחת נשימה עמוקה ופשוט לשחרר/לזרוק/להשליך מבלי להסתכל לאחור (זכרו את אשת לוט). ניתן לעשות זאת כאקט פנימי וניתן גם לחזק את האקט הפנימי עם אקט חיצוני בו כותבים על אבן את מה שאנו רוצים לשחרר ומשליכים את האבן לאגם, לואדי וכד' מבלי להסתכל לאחור. התרגול הבודהיסטי של לזרוק/להשליך מזכיר באופיו את מנהג התשליך היהודי שמתקיים בראש השנה.
התרגול הבודהיסטי של להשליך מתייחס בעיקר לרובד המנטלי (מחשבות, רעיונות, אמונות, תפיסות שגויות וכד'), לנקות את המרחב המנטלי מכל מה שאינו מועיל ו/או שאיננו יכולים לעשות לגביו דבר.
דוגמאות:
העבר כבר נגמר. אנו מעלים אותו באוב דרך מחשבותנו וחווים את כאבי העבר כל פעם מחדש. איננו יכולים לעשות דבר לגבי העבר – נזרוק את כל המחשבות על העבר.
איננו יודעים מה העתיד יביא – נזרוק את כל הדאגות לגבי העתיד ונמיר את הדאגה בעשייה.
אנו יכולים לעשות רק דבר אחד כל רגע – נזרוק את כל שאר המחשבות על מה שאנו צריכים לעשות ונתמקד במה שאנו עושים כרגע.
נזרוק את התלונות שעולות במוחנו ולא מועילות לאף אחד.
נזרוק את התפיסות השגויות שלנו שגורמות לסבל לדוגמא כל הרעיונות שהדברים צריכים להיות שונים ממה שהם באמת.
נזרוק את כל הציפיות שלנו שגורמות לסבל ומונעות מאיתנו להנות מאיך שהדברים כפי שהם.
נזרוק את הצורך שהדברים יתנהלו בדיוק איך שאנו רוצים עם כל התסכול שנגרם מכך.
נזרוק את ההתעסקות בכל מה שאינו בשליטתנו או אינו ענייננו.
"Don't run away from grief , O soul. Look for the remedy inside the pain. because the rose came from the thorn and the ruby came from a stone."
– Rumi
* הבנה של הריק – אובדן, צער, כאב, אכזבה, תסכול, השפלה, תבוסה וכד' הינם כולם דלתות סתרים לטבענו האמיתי. אם נסכים לפגוש ולחוות אותם במלואם, נעבור דרכם ונחווה מה שנראה כריק ומפחיד כמוות מנקודת המבט של האישיות הנפרדת אך אם באמת נרפה אל תוך הריק נגלה את עצמנו כמודעות, ונחווה את האושר, שקט, אהבה ורווחה שאינהרנטיים לטבענו האמיתי. נגלה להפתעתנו שאנו חופשיים, כי האושר/שקט/אהבה/רווחה שלנו אינם תלויים בדבר.
"Letting go gives us freedom, and freedom is the only condition for happiness.
If in our heart, we still cling to anything – anger, anxiety, or possessions – we cannot be free." – Thich Nhat Hanh
תובנה שאנו לומדים מאירועים בחיינו שיוצרים ריק (מוות, פרידה, פיטורין, יציאה לפנסיה וכד'), הינה שמוות והתמוססות אל תוך הריק הינם הכרחיים ללידה מחדש ולחיים חדשים, לדוגמא יציאה לפנסיה הינה מוות של הזהות שהכרנו שהתבססה על העבודה שלנו, החיים שהכרנו מתמוססים אל תוך מה שנחווה כריק, אך בריק הזה אנו חופשיים ליצור חיים חדשים. התובנה הזו עוזרת לנו לשחרר יותר בקלות.
להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמרים על מודעות, אישיות וחופש הבחירה ביניהם ולפגוש כאב וסבל.
"Everything in life is temporary. So if things are going good, enjoy it because it won't last forever.
And if things are going bad, don't worry. It can't last forever either." – Author Unknown
* היכולת לעצור והתובנה של היפוך ההפכים – כמודעות יש לנו את היכולת לעצור. אי אפשר להבין דרך חשיבה לוגית איך לעשות זאת. אין איך. דרך המודעות להאחזות, היא נפסקת והשחרור קורה מעצמו.
הסמל של יין ויאנג (ראה תמונה מצורפת) מסמל שהשלם מכיל שני כוחות הפוכים, שתלויים ומשלימים זה את זה, כאשר כל אחד מהכוחות כולל בתוכו את הזרע של השני והם משנים צורה מאחד לשני, לדוגמא יום הופך ללילה ולילה הופך ליום. השלם מכיל את ההפכים אך אינו מושפע מהם.
הכאב, סבל וחוסר שקט שאנו חווים נובע מכך שאנו רוצים את אחד מההפכים בלי השני, אך זה אינו אפשרי. ההבנה והקבלה ששום דבר אינו קבוע בחיים ושיש בחיים דואליות וזרימה טבעית בין כוחות הפוכים עוזרת לנו לשחרר. כך גם ההבנה שמי שאנו באמת, אינו מושפע מהזרימה של ההפכים.
לדוגמא אם נפנים שבהכרח ההצלחה תהפוך לכשלון, והכשלון בתורו יהפוך להצלחה, לא נאחז כל כך חזק בהצלחה ולא נתנגד כל כך חזק לכשלון.
לא ניקח את הדברים (לא את ההצלחה ולא את הכשלון) באופן כל כך אישי, כאילו זה בזכותנו או אשמתנו, כי נדע שזה טבע הדברים.
בכל רגע בו אנו נאחזים, אנו יכולים לעצור, להזכר באמת פשוטה זו ולשחרר. כך נמצא יציבות במי שאנו באמת, במקום לחפש יציבות בחיים.
ישנו סיפור יפה שממחיש את הנקודה הזו, על חכם זקן שיום אחד הסוס היחיד שלו ברח ואנשי הכפר באו ואמרו כמה זה נורא והוא אמר נחכה ונראה. יום למחרת הסוס חזר ועימו עדר של סוסים. כמה ימים לאחר מכן בניסיון לאלף את אחד הסוסים החדשים, בנו היחיד נפל מהסוס ונפצע ואנשי הכפר באו ואמרו כמה זה נורא והחכם אמר נחכה ונראה. כמה ימים לאחר מכן פרצה מלחמה וגייסו את צעירי הכפר, אך כיוון שהבן היה פצוע הוא נשאר בכפר עם אביו במקום לצאת למלחמה…
"By letting it go it all gets done. The world is won by those who let it go. But when you try and try. The world is beyond the winning." – Lao Tzu
* לימוד והפנמה של ידע רוחני – לימוד והפנמה של ידע רוחני (ספרים, מאמרים, שיחות עם מורים, פתגמים וכד') דרך הבדיקה איך הוא מתחבר ורלוונטי לחיים היום יומיים שלנו והשימוש בו בחיי היום יום יכול לעזור לנו לשחרר ברבדים שונים – משחרור מחשבות, אמונות, רגשות ותחושות ועד שחרור ההזדהות עם האישיות הנפרדת וגילוי מי אנו באמת.
לדוגמא המורה הרוחנית ביירון קייטי מחלקת את הדברים בעולם לשלושה סוגי עסקים: העסק שלי (מה שבשליטתי), העסק שלך (מה שבשליטתך), העסק של אלוהים/החיים (כל מה שלא בשליטתנו).
כשאנו עסוקים בעסק של מישהו אחר אנו סובלים. בכל רגע שאנו חווים קושי, ניתן לעצור ולבדוק באיזה עסק אנו מתעסקים וכשאנו מגלים שאנו עסוקים בעסק של מישהו אחר, כלומר עסוקים במשהו שאינו בשליטתנו או ענייננו, הראיה הבהירה הזו יכולה לעזור לנו לשחרר.
"As I look back on my life, I realize that every time I thought I was being rejected from something good,
I was actually being re-directed to something better." – Steve Maraboli
* חיבור לשפע – אנו נאחזים חזק כשאיננו בוטחים בכך שיגיע משהו אחר טוב יותר ממה שאנו נאחזים בו. באופן פרדוקסלי, דווקא ההאחזות הזו לא מאפשרת לנו לראות ולהוקיר תודה על השפע שכבר קיים בחיינו ולהפתח לקבל את המתנות החדשות שהרגע הזה מביא איתו. ההאחזות גם לא מאפשרת לנו להתחבר לשפע המספק ביותר שהינו השפע בליבנו שעולה על גדותיו והשפע של מה שיש לנו להעניק לאחרים. להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמר הכרת תודה.
"We must let go of the life we have planned, so as to accept the one that is waiting for us." – Joseph Campbell
בחיינו החיצוניים, שחרור/הרפיה/ויתור מלאים מתקבלים כשאנו משחררים את המושכות ונותנים לחיים להוביל.
בחיינו הפנימיים, שחרור/הרפיה/ויתור מלאים מתקבלים כשאנו נותנים את עצמנו לשקט ומתמסרים אליו.
"In the end it’s all very simple. Either we give ourselves to Silence or we don’t." ― Adyashanti
שחרור/הרפיה/ויתור מלאים בחיינו החיצוניים והפנימיים, הינם שני הצדדים של אותו המטבע.
כדי לתת לחיים להוביל, עלינו להפסיק להקשיב/להאמין למחשבותנו ולהתחיל להקשיב באופן אינטואיטיבי לחיים עצמם, להרגיש לאן החיים מכוונים אותנו ולזרום עם החיים.
כדי לתת את עצמנו לשקט ולהתמסר אליו, עלינו באמת להיות מוכנים לשחרר את המושכות ולתת לחיים להוביל, כי כל עוד לא שחררנו את המושכות, נמשיך לחשוב את דרכנו בחיים.
"When you get out of the driver’s seat, you find that life can drive itself, that actually life has always been driving itself.
When you get out of the driver’s seat, it can drive itself so much easier—it can flow in ways you never imagined. Life becomes almost magical.
The illusion of the “me” is no longer in the way. Life begins to flow, and you never know where it will take you." ― Adyashanti
את התהליכים שמתוארים במאמר זה ניתן ללמוד בקורס מדיטציה ומודעות, סדנאות מדיטציה ומודעות, במפגשים אישיים של מודעות רגשית וריפוי רגשי, מי אני? ולפרוש כנפיים ולעוף ובמפגשים זוגיים של ריפוי והעצמה זוגית.
המפגשים מתקיימים בחיפה ובקריות. אם אינך גרה באזורים אלו, ניתן לקיים מפגשים אלו בשיחת וידאו בסקייפ (skype).
התקשר/י עכשיו 052-3470949 או לחצ/י צור קשר לתיאום שיעור התנסות מוזל בקורס מדיטציה ומודעות, הרשמה לסדנאות מדיטציה ומודעות או תיאום מפגשים אישיים/זוגיים.
יעל אומר
מאמר מרתק מאוד. תודה רבה יקרה