מערכות יחסים כדרך רוחנית

תקציר: המאמר הבא נותן רקע על דרך החיים הטנטרית והתייחסותה למערכות יחסים, מפרט את ארבעת המאפיינים של אהבת אמת על פי הבודהיזם, מסביר איך להפוך את מערכות היחסים בחיינו לדרך רוחנית שעוזרת לנו לפעול במודעות כמודעות דרך אהבה וכך להעצים את מערכות היחסים בחיינו, מה הכלים והידע שעוזרים לנו בכך ומה זו מערכת יחסים רוחנית. המאמר כולל פתגמים וסרטונים מעוררי השראה בנושא.

 

"The real essence of relationship: it's the vehicle for awakening out of the illusion of sepereteness" – Ram Das

 

משמעות המילה טנטרה בסנסקרית (=הודית עתיקה) הינה מארג והיא מרמזת על כך שהעולם הינו מארג בו כל דבר מחובר לכל דבר אחר. איננו נפרדים.
למראית עין, גופים ועצמים נפרדים, במהות מודעות אחת.
טנטרה הינה פילוסופיה, דרך חיים רוחנית ואוסף של תרגולים אשר מביאים להתפתחות אישית ולחיים מלאים כאן ועכשיו בנוכחות ובמודעות.
טנטרה רואה את העולם וכל מה שקורה בתוכו כמשחק בין שיווה (התודעה הקוסמית) ושקטי (האנרגיה הקוסמית), שהינה הפן היוצר של שיווה ומייצגת את כל הכוחות הדינמיים הפועלים בעולם.
דרך שקטי, דרך האנרגיה, דרך חוויותיהם בעולם, הטנטריים מתחברים לשיווה, לתודעה. באמונתם כי "אדם צריך להתרומם בעזרת מה שגורם לו ליפול" וש"אותו הרעל שהורג הופך לסם החיים בידי החכם", כלומר דרך החוויות בעולם אשר כובלות אותנו ניתן גם להשתחרר, הם משתמשים בחוויות היום יומיות של חייהם, בכדי להשתחרר מאשליית הנפרדות ולחיות בעולם במודעות כמודעות (בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לא, הננו במהותנו מודעות, אך עד שאנו מגלים את עצמנו כמודעות וחיים במודעות למהותנו כמודעות, לא תהיה לכך השפעה על חיינו [ראה/י מאמר "מי אני?"]).
אי לכך, דרך החיים הטנטרית חובקת את החיים במלואם (בניגוד לדרך החיים הסגפנית אשר מתנזרת מהחיים – asceticism).
חיי כל אחד ואחת מאיתנו, בדיוק כפי שהם, בכל רגע נתון, הינם בדיוק מה שאנו צריכים בכדי להתעורר מאשליית הנפרדות ולחיות בעולם במודעות כמודעות. כך גם כל מערכות היחסים בחיינו, על כל צורותיהם (בני זוג, הורים, ילדים, חברים, קולגות וכד').

נאמר כי לא ניתן להפריד בין שיווה ושקטי, הם כמו שני צדדים של אותו המטבע וכי שיווה (siva) ללא שקטי הינו שווה (sava = גופה, מת).
נאמר כי הבורא יצר את העולם כדי לדעת את עצמו. כפי שאיננו יכולים לראות את עצמנו ללא מראה, לא נוכל לדעת את עצמנו ללא העולם. העולם הינו המראה שלנו בשני המישורים של קיומנו:
גם במישור היחסי (relative reality) בו אנו חווים את עצמנו כאישיות נפרדת וגם במישור המוחלט (absolute reality) בו אנו חווים את עצמנו כמודעות.
הזהות שלנו כאישיות נפרדת מתבססת על הגדרות שניתנו וניתנות לנו על ידי סביבתנו ומה שסביבתנו שיקפה ומשקפת לנו (ראה/י מאמר "מי אני?").
הזהות שלנו כמודעות משתקפת מכל דבר שאנו חווים ומודעים אליו, כיוון שאם לא היינו מודעים, לא היינו יכולים לחוות דבר ודברים אלו לא היו קיימים עבורנו (ראה/י מאמר "מי אני?").
העולם משקף לנו את נקודת המבט שלנו, את סך כל האמונות שלנו, על עצמנו, על האחר, על העולם. כשאנו משנים את נקודת המבט, העולם שאנו חווים משתנה (ראה/י מאמר "טרנספיגורציה").
כשאנו מהופנטים על ידי העולם (=שקטי) ויודעים את עצמנו רק כגוף נפרד/אישיות נפרדת, נחווה תחושה בסיסית תמידית שמשהו חסר וחיפוש מתמיד של מה שישלים את החסר. אלו חיים שמונעים על ידי תשוקה ופחד. חיים של נפרדות, חוסר שקט, חוסר שביעות רצון וסבל. החוסר הבסיסי הזה של קיומנו כאישיות נפרדת והסבל הנגרם מכך, בהתחלה מדרבן אותנו לחפש מענה בעולם (מערכות יחסים, הצלחה חומרית וכד') ולאחר מכן בדרך הרוחנית. כך שקטי מדרבנת אותנו לגלות את אהובה שיווה (התודעה).
לעיתים לאחר חוויה של התעוררות מאשליית הנפרדות, בה נחווה את עצמנו כמודעות, יש נטייה להיות מהופנטים על ידי התודעה (=שיווה) ולהתכחש לעולם ולזהותנו כגוף נפרד/אישיות נפרדת ולהתנגד אליהם (התכחשות והתנגדות זו אינה נובעת מהתודעה, אלא מתוך הזהות הנפרדת – שיווה לעולם לא יתכחש לאהובתו שקטי), אך העולם (=שקטי) לא יאפשר זאת לאורך זמן. העולם יכה בנו וישקף לנו את כל המקומות בהם אנו תקועים והננו פועלים מתוך זהות נפרדת, עד שלא נוכל להתכחש יותר ונהיה חייבים להתמודד עם כל מה שרצינו להשאיר מאחור.
דרך רוחנית מלאה שמביאה לחיים מלאים ומספקים, הינה דרך שאינה מפרידה בין שיווה ושקטי, אלא מכבדת גם את המישור היחסי (בו אנו חווים את עצמנו כגוף ואישיות נפרדים) וגם את המישור המוחלט (בו אנו חווים את עצמנו כמודעות). זו דרך שמעירה אותנו מתוך אשליית הנפרדות אל תוך מהותנו כמודעות ומכבדת את חיינו בעולם על ידי כך שתעזור לנו לפעול במודעות כמודעות בכל אספקט בחיינו: מחד לזהות ולהיות מודעים כשאנו פועלים כמודעות (כך שזו תהיה נקודת הייחוס שלנו) ומאידך לזהות ולהיות מודעים לכל חלקי האישיות שלנו וכל הדרכים בהם אנו נסגרים ופועלים כאישיות נפרדת (דרך המודעות לכך, נלמד לפעול כמודעות) [ראה/י מאמר "מי אני?"].

הניחוח של החיבור למהותנו כמודעות הינו שלווה, אהבה ואושר. כולנו חווים רגעים בהם תחושת הנפרדות מתמוססת, אלו הינם רגעים בהם אנו חווים אהבה ו/או מזהים יופי.
במסורת הטנטרית האלה טריפורה סונדרי (Tripura Sundari) הינה אלת האהבה, היופי, הפאר, האמת, ההרמוניה, הקשר הזוגי, התשוקה לריבוי והתשוקה לאחדות, הזריחה של אלף שמשות, המלכה של כל המלכות. אהבה חושפת את היופי בכל. אהבה מביאה להרמוניה. לשם האהבה, ה"אחד" הפך ל"רבים" ודרך האהבה ה"רבים" זוכים להתאחד אחד עם השני ועם ה"אחד". דרך האהבה מתגלה האמת האבסולוטית, שאין "אני" ש"אוהב" "אותך", השלושה אחד הם, יש רק אהבה.
מערכות היחסים בחיינו מהוות דרך רוחנית כאשר המטרה שעומדת נגד עיננו הינה לפעול במודעות כמודעות (ראה/י מאמרים "מי אני?") דרך אהבה (=תפקידנו במערכות היחסים שלנו הינו להיות מקור של אהבה, לאהוב את "האחר" כך שנגלה שאין אחר, איננו נפרדים – ראה/י מאמר אהבה) וטיפוח איכויות הלב (ראה/י מאמרים חמלה ומחילה, טרנספיגורציה, הכרת תודה).

בבודהיזם מדברים על ארבעה מאפיינים של אהבת אמת שנקראים four unlimited mind:
* טיפוח חסד (loving kindness) – הרצון והיכולת לגרום אושר לעצמנו ולאחרים. לשם כך נדרשים הבנה אמיתית של הצרכים שלנו ושל אחרים (מה באמת גורם לאושר) והקדשת הזמן הנדרש לכך (זמן איכותי יחד, זמן לברר את הצרכים האמיתיים של האחר דרך שיחה כנה והכרות מעמיקה וכד').
* חמלה (compassion) – הרצון והיכולת להקל ולמנוע את הסבל והכאב שלנו ושל אחרים. לשם כך נדרשים הבנה אמיתית של מה גורם לסבל שלנו ושל אחרים והקדשת הזמן הנדרש לכך. נדרשים כלים כגון מודעות ונוכחות ברגע הזה, מודעות רגשית, דיבור מהלב, הקשבה עמוקה וחמלה וכד' (פירוט במאמר "חמלה ומחילה").
* שמחה (joy) – הרצון והיכולת ליצור שמחה עבורנו ועבור אחרים. לאהוב אומר להיות נוכח ולהקדיש את הזמן לכך. המתנה הגדולה ביותר שאנו יכולים להעניק לעצמנו ולאחרים הינה הנוכחות שלנו (אני כאן בשבילך) והכרה בנוכחות שלהם בחיינו והודיה על כך (אני יודע/ת שאת/ה כאן לצידי וזה משמח אותי).
* שלווה (equanimity) / חוסר אפליה (non discrimination)/ כלילת הכל (inclusiveness) – אין אפליה או הפרדה בין אוהבים, כלומר הבעיה שלך הינה הבעיה שלי, הסבל שלך הינו הסבל שלי, האושר שלך הינו האושר שלי.
היכולת לאהוב כך באמת אדם אחר תלויה ביכולתנו לאהוב כך את עצמנו.
הסיבה שארבעת המאפיינים הללו של אהבת אמת נקראים four unlimited mind, כיוון שאם נפתח בצורה זו את הלב וה mind (ראה/י הגדרה לבודהיצ'יטה במאמר חמלה ומחילה) אפילו רק לאדם אחד, נגלה שאיננו נפרדים, שאין גבולות ללב ול mind, שאנו ללא גבולות.

בסרטון הבא המורה טיך נאת האן מדבר על ארבעת המאפיינים של אהבת אמת:

 

מערכות היחסים בחיינו הינן קרקע פוריה ביותר לתרגול רוחני:
הן נותנות לנו הזדמנות להכיר את האישיות שלנו, את כל הדרכים בהם אנו נסגרים בפני האהבה; ונותנות לנו הזדמנות להפתח, לאהוב ולגלות את מהותנו כמודעות ואהבה (ראה/י מאמר אהבה).
הן לוחצות לנו על כל הכפתורים האפשריים, כדי להראות לנו אלו חלקים באישיות שלנו זקוקים לתשומת לב ומודעות.
הן מהוות מראה עבורנו – כל מה שנשפוט באחר, נדע שקיים בנו ("הפוסל במומו פוסל") וכל מה שאנו מייעצים לאחר, הינה עצה טובה עבורנו (כדי לחוות זאת מומלץ למלא את השאלון "שפוט את שכנך" [Judge your neighbour] ולעשות את ה"עבודה" של ביירון קייטי).
הן ישקפו לנו מתי אנו פועלים כמודעות באהבה ומתי אנו פועלים מתוך נפרדות ופחד (כי בדרך כלל פתיחות ואהבה יגררו תגובה של פתיחות ואהבה; סגירות ופחד יגררו תגובה של סגירות ופחד).
הן ישקפו לנו מתי אנו מנותקים מהמציאות ומלבישים את הצרכים, הרעיונות והרצונות שלנו על מישהו אחר (כי זה בסופו של דבר יגרום לכאב).

"Yesterday I was clever, so I wanted to change the world. Today I am wise, so I am changing myself." – Rumi

להלן כמה נקודות שיעזרו לנו להפוך את מערכות היחסים בחיינו לדרך רוחנית:

האם מערכות היחסים בחיינו עוזרות לנו לברוח מעצמנו או להתקרב לעצמנו?
כשאנו יודעים את עצמנו רק כאישיות נפרדת, נחווה תחושה בסיסית תמידית שמשהו חסר וחיפוש מתמיד של מה שישלים את החסר. אנו מונעים מתשוקה ופחד. התשוקה הבסיסית שמניעה אותנו מורכבת מהתשוקה להנאה (ובריחה ופחד ממה שכואב), התשוקה להתקיים והתשוקה לבטחון. לרב ישנה ציפיה שמערכות היחסים בחיינו ישלימו את החסר וימלאו את התשוקה הבסיסית הזו.
אנו רוצים שמערכות היחסים בחיינו יגרמו לנו הנאה (ולא יעלו בנו כאב), יאשרו את עצם קיומנו (שיאהבו אותנו, יראו אותנו, יבינו אותנו, יעריכו אותנו, יקשיבו לנו וכד') ויתנו לנו תחושה של בטחון.
הבעיה הינה שהתשוקה הבסיסית הזו הינה בור ללא תחתית ולא יכולה באמת להתמלא ממקור חיצוני. היא יכולה להתמלא באופן רגעי אך תמיד נצטרך עוד. תשוקה זו גורמת לחוסר שקט תמידי.
האם נוכל לזהות, להיות עם ולהרגיש את חוסר השקט הזה בלי לחפש מפלט במערכות היחסים שלנו?
האם נוכל לזהות, להיות עם ולהרגיש את התשוקה הבסיסית הזו על פניה השונות, כשהיא עולה, בלי להדחיק אותה, בלי לברוח ממנה אל תוך מחשבותנו ובלי להענות לדחף לממש אותה דרך מערכות היחסים שלנו?
האם נוכל לזהות, להיות עם ולהרגיש את האכזבה כשמערכות היחסים שלנו אינן ממלאות את התשוקה הבסיסית הזו או האם נאשים וננסה לשנות את האחר כדי שימלא אותה?
האם נוכל לזהות, להיות עם ולהרגיש את הפחד מכך שמערכות היחסים שלנו לא ימלאו את התשוקה הבסיסית הזו?
[ראה/י מאמרים אהבה, עולם הרגש, על מודעות, אישיות וחופש הבחירה ביניהם].
כשאנו משתמשים במערכות היחסים שלנו כדי לברוח מעצמנו, נפנה את תשומת הלב לאחרים וננסה לשנות אנשים אחרים כדי שיענו על הצרכים שלנו.
כשמערכות היחסים שלנו מהוות דרך רוחנית שמקרבת אותנו לעצמנו, נפנה את תשומת הלב לעצמנו. קודם כל נעבוד עם רגשותנו ומחשבותנו. נלמד לבחון את אמיתות מחשבותנו, להקשיב לצורך האמיתי שבא לידי ביטוי מתחת למילים ולהכיל ולהרגיש את רגשותנו. מהמקום הזה נוכל נוכל להבין מה אנו באמת צריכים; נוכל לשתף את תחושותנו עם אנשים אחרים בכנות, ללא האשמה ואם עדיין יש צורך בכך, לבקש את מה שאנו צריכים מאנשים אחרים, ללא דרישה.
אם נלמד להשאר עם חוסר השקט, עם התשוקה, עם האכזבה, עם הפחד, עם כל מנעד הרגשות שמערכות היחסים שלנו מעלות בתוכנו – אם לא נשתמש במערכות היחסים שלנו כנתיב בריחה מעצמנו – תהיה לנו גם הזדמנות לגלות את מה שאנו באמת מחפשים בתוכנו – מהותנו כמודעות והשלווה, אהבה ואושר שמלוות אותה.

בסרטון הבא, המורים הרוחניים גנגאג'י ואיליי ג'קסון מדברים על מהות מערכת היחסים ביניהם:

האם במערכות היחסים בחיינו אנו פועלים מתוך פחד או מתוך אהבה?
לפעול מתוך אהבה (=פעולה כמודעות) במקום מתוך פחד (=פעולה כאישיות נפרדת) הינו אחד האתגרים במערכות יחסים כדרך רוחנית. אתגר זה כולל זיהוי של הדחף לפעול מתוך פחד והיכולת להשאר עם הדחף הזה אך לא לפעול על פיו מחד ומאידך היכולת לזכור באותם רגעים את הכוונה שלנו לפעול מתוך אהבה וכך להתחבר למקום הכי מודע בתוכנו שזמין לנו ברגעים אלו ולפעול מתוכו (יתכן שהדבר הכי מודע ואוהב שאנו יכולים לעשות באותם רגעים, זה לא לפעול כלל).
הדחף לפעול מתוך פחד ופעולות שנעשות מתוך פחד יוצרים כאב, כיווץ ואי נוחות בגוף; מלווים בתחושה של דחיפות שאנו חייבים לפעול עכשיו (כך שמאוד קשה לנו לעצור את עצמנו) ובמחשבות של שיפוט, עליונות, נחיתות, האשמה, קורבנות, קנאה, כעס וכד'.
הרצון לפעול מתוך אהבה ופעולות שנעשות מתוך אהבה יוצרות תחושות נעימות בגוף (נינוחות, התרחבות וכד'), מלוות במחשבות של אהבה, חמלה, הבנה וכד'. אין תחושה של הכרח ודחיפות לפעול.
מערכות היחסים בחיינו נוטות ללחוץ על כל הכפתורים הרגישים שלנו. ככל שמערכות היחסים קרובות יותר, הן נוטות ללחוץ על יותר כפתורים או על כפתורים כואבים יותר. כשלוחצים על הכפתורים הרגישים שלנו, אנו נוטים להסגר ולפעול מתוך פחד ומגננה. ברגעים אלו נזכה לראות את כל המקומות בתוכנו שהיינו מעדיפים לא לראות, אך רק כך נזכה להכיר את כל רבדי האישיות שלנו ונלמד לאהוב יותר את עצמנו ואנשים אחרים.
כדי לבסס את מערכות היחסים שלנו על אהבה במקום פחד, יש צורך בנוכחות ברגע הזה ובמודעות בכל רגע למחשבותנו, רגשותנו ותחושותנו (ראה/י מדיטצית התבוננות מודרכת).
יש צורך במודעות רגשית שהינה היכולת לזהות את הרגשות כשהם עולים, לנשום לתוכם, להרגיש אותם, להכיל אותם ולאפשר להם לנוע בחופשיות בגוף (ראה/י עולם הרגש).
יש צורך בחמלה, רכות, סבלנות וסלחנות כלפי עצמנו.
בבודהיזם מדברים על דרך האמצע שכוללת מחד הזכרות בטוב הבסיסי שלנו, ובמהותנו כמודעות אינסופית או לב ער ובלתי מוגבל (ראה/י הגדרה לבודהיצ'יטה במאמר חמלה ומחילה) ומאידך תשומת לב לתכונות לא בריאות או מזיקות שעולות בתוכנו וגורמות לסבל. כשאנו מפנים כלפי תכונות אלו את תשומת לבנו, כשהן מוחזקות בתוך מרחבי המודעות והלב, אנו רואים שתכונות אלו הינן נקודות קטנות ביחס למרחבי המודעות והלב שהננו.

האם מערכות היחסים שלנו מבוססות על מגננה או כנות?
כשזהותנו מתבססת לגמרי על האישיות הנפרדת:
* אנו נוטים להסתיר מעצמנו ומאחרים חלקים מסויימים באישיות שלנו, כי אנו מרגישים שהם לא ראויים לאהבה. איננו רוצים לראות את האישיות שלנו בכנות ואם חלקים נסתרים אלו יעלו או מישהו ינסה לשקף לנו חלקים אלו, נגיב ממקום של מגננה.
* אנו נוטים להדגיש חלקים מסויימים באישיות שלנו שאנו מרגישים שראויים לאהבה ולעיתים גם ננהג בצורה שאינה אוטנטית עבורנו רק כדי שיאהבו אותנו.
* לעיתים מתוך פחד, לא נשתף בכנות את מחשבותנו, רגשותנו ותחושותנו, כדי לא לערער את היציבות של מערכות היחסים או לא לפגוע באחר.
כנות הינה הכרחית כשמערכות היחסים שלנו מהוות דרך רוחנית:
* אנו רוצים להיות מודעים לכל החלקים של האישיות שלנו (כי רק כך נוכל לתת להם את תשומת לבנו, להכיר אותם, להתעלות מעליהם ולפעול מתוך מודעות ואהבה) ולכן אנו שמחים כשמערכת היחסים משמשת כמראה גם לחלקים שאנו מרגישים שאינם ראויים לאהבה. אין לנו צורך להסתיר ולהתגונן ויש לנו נכונות להיות כנים עם אנשים אחרים לגבי חלקים אלו, כדי שיעזרו לנו להיות מודעים אליהם ולהתעלות מעליהם.
* איננו מנסים להיות אחרים ממה שאנו, להציג אישיות/זהות כזו או אחרת כדי שיאהבו אותנו. הכוונה שלנו הינה לפעול במודעות כמודעות מתוך אהבה.
* לאחר שנהיה מאוד כנים עם עצמנו (נבחן את אמיתות מחשבותנו, נכיל ונרגיש את רגשותנו ותחושותנו, נתחבר לעצמנו וללבנו), נרגיש ממקום של אהבה מה נכון וצריך לשתף ונדבר בכנות מהלב (ראה/י סעיף להלן).

האם התקשורת במערכות היחסים שלנו הינה תקשורת הורסת או בונה?

תקשורת הורסת הינה תקשורת שמבוססת על שיפוט, האשמה, קורבנות, תובענות, אגרסיביות וכד'. האחר אשם בבעיות במערכת היחסים, האחר אשם בכך שאיננו מרגישים טוב במערכת היחסים, האחר אשם בכאב שלנו, על האחר להשתנות וכד'. כשאנו מזהים שזהו הלך הרוח שלנו, שמחשבותנו הינן מחשבות של שיפוט, האשמה, קורבנות וכד' ואנו באים לתקשר ממקום שרוצה להאשים ולתבוע באגרסיביות מהאחר להשתנות, מומלץ לעצור.
ברגעים כאלו ניתן לעבוד עם רגשותנו (לזהות את הרגשות כשהם עולים, לנשום לתוכם, להרגיש אותם, להכיל אותם ולאפשר להם לנוע בחופשיות בגוף [ראה/י עולם הרגש]) או לבדוק את אמיתות מחשבותנו (מומלץ למלא את השאלון "שפוט את שכנך" [Judge your neighbour] ולעשות את ה"עבודה" של ביירון קייטי).
באופן כללי, כל פעם שעולה בנו שיפוט לגבי אדם אחר, זו הזדמנות שמערכת היחסים יכולה לשמש כמראה למקום בתוכנו שאיננו מקבלים וזקוק לתשומת לבנו.

תקשורת בונה הינה תקשורת מהלב שמטרתה הבנה עמוקה של עצמנו ושל האחר. תקשורת זו כוללת דיבור מהלב והקשבה עמוקה וחמלה.
דיבור מהלב – כשאנו מרגישים כאב וסובלים ורוצים להקל על כאבנו או לפתור בעיה במערכות היחסים שלנו אשר העלתה בנו כאב וסבל, נדבר מהלב וננסה לשתף בכאבנו וסבלנו כדי לעזור לאחר ולעצמנו להבין את כאבנו וסבלנו. עלינו לדבר בצורה שאינה מאשימה את האחר או את עצמנו. פשוט לחלוק מעומק ליבנו מה אנו מרגישים וחווים. בשביל באמת לדבר מהלב ולחלוק את כאבנו, עלינו להרגיש את כאבנו מבלי להסגר ולברוח למחשבות (במקרה זה נתחיל לדבר מהראש, להאשים, לנתח את הסיטואציה, לפרש אותה ולספר סיפורים מנטליים שאינם קשורים למציאות).
הקשבה עמוקה וחמלה – המטרה בהקשבה זו הינה להפתח ולהקשיב לאחר כדי לעזור לו לבטא מה שיושב על ליבו, לפרוק את כאבו, ולהקל על סבלו – לעזור לו לדבר מהלב.
יתכן שהנאמר יעלה בנו מנעד של רגשות ואף יגרום לנו להסגר (במיוחד אם זו סיטואציה שאנו מעורבים בה אישית, לדוגמא כשאנו מנסים לפתור בעיה במערכות היחסים שלנו אשר העלתה את הכאב הזה). עלינו להיות מודעים לרגשות הללו, לנשום לתוכם ולהרגיש אותם, אך נשאר במודעות למטרת ההקשבה, לכך שאנו כאן כרגע בשביל להקל על סבלו של האחר (בסיטואציה בה אנו מעורבים באופן אישי, נוכל בתום ההקשבה להחליף תפקידים ולחלוק את כאבנו).
יתכן והדברים הנאמרים הינם שגויים וכוללים פרשנויות שונות של המציאות שאינם המציאות עצמה. יתכן ויעלו בנו תובנות איך האחר יוכל לסבול פחות. עלינו להיות מודעים למחשבות ותובנות שעולות בנו, אך לא לקטוע את רצף השיחה, לא להעיר לאדם שהוא שוגה, כי זה יהפוך לדיון במקום הקשבה. נוכל לשתף בתובנות שלנו לגבי איך האדם יכול לסבול פחות לאחר שיסיים לדבר או בתקופה מאוחרת יותר.

כשאנו רוצים להבין את עצמנו טוב יותר (את הכאב/סבל/קושי/מצוקה שלנו) אנו יכולים להקשיב לעצמנו בהקשבה עמוקה וחמלה. במקרה זה אנו גם הצד שמדבר מהלב וגם הצד שמקשיב הקשבה עמוקה וחמלה. נפנה את תשומת לבנו אל תוך גופנו, נרגיש את כאבנו ורגשותנו ונקשיב למחשבותנו (בדיוק כפי שהיינו מקשיבים לאדם קרוב ואהוב) במטרה להבין "מה אני באמת צריכ/ה כרגע?", מה הצורך האמיתי שבא לידי ביטוי במחשבותיי או מתחת למילים.
בדרך כלל יש שני קולות שבאים לידי ביטוי במחשבותנו:
* הקול של האגו, הילד הפנימי שלנו, שמבטא את הרצונות והצרכים שלנו. קול זה משתמש במילה "אני" בדיבור הפנימי שלנו.
* הקול של הסופר אגו, המבוגר האחראי (הקול שהפנמנו מדמויות המפתח בחיינו כמו הורים, מורים וכד'). קול זה משתמש במילה "את/ה", בדיבור הפנימי שלנו, כשהוא בעצם מדבר אל האגו והוא מבטא את איך הדברים צריכים להיות (את/ה ככה, את/ה צריכ/ה להיות ככה, את/ה צריכ/ה לעשות את זה וכד'). זהו קול ביקורתי ושיפוטי. הקול של הסופר אגו בתוכנו הרבה פעמים מדכא את קולו של האגו ולא מאפשר לו לבטא את עצמו ואת צרכיו ורצונותיו.
כשאנו מקשיבים לעצמנו בהקשבה חמלה ועמוקה, אנו כמודעות, מחליפים את קולו הביקורתי של הסופר אגו ובאמת מקשיבים לאגו, לילד בתוכנו, לצרכים שלו, לרצונות שלו.
כמודעות, דרך הקשבה עמוקה, נבין אינטואיטיבת את הצרכים היותר עמוקים שבאים לידי ביטוי מתחת למילים ונוכל למלא את הצרכים הללו עבור עצמנו או לבקש אותם בתוך מערכות היחסים שלנו.
כך דרך הקשבה עמוקה, אנו מפסיקים את הסכסוך הפנימי בין הסופר אגו והאגו, בין "הראש" ל"לב", והופכים כמודעות להורה המודע, האוהב, החמל, המקבל והקשוב של עצמנו.
בסופו של דבר, השיח הפנימי שלנו, איך שאנו מתקשרים עם עצמנו, הינו גם איך שנתקשר בתוך מערכות היחסים שלנו עם אנשים אחרים. ככל שנכיר טוב יותר את השיח הפנימי שלנו ונעשה שלום בית בתוכנו, נוכל לתקשר בצורה בונה יותר בתוך מערכות היחסים שלנו עם אנשים אחרים.

האם מערכות היחסים בחיינו הינן מערכות יחסים בין זהויות שיצרנו בראשנו או מערכות יחסים שמבוססות על החוויה הישירה של הרגע הזה?
אנו נוטים לפתח רעיונות לגבי המציאות, עצמנו ואנשים אחרים ולחיות על פי הרעיונות הללו (שתלויים בעבר) במקום לחיות כאן ועכשיו בחוויה הישירה של המציאות, עצמנו ואנשים אחרים (הכוונה בחוויה הישירה הינה החוויה הראשונית כרגע של המציאות, של עצמנו ואנשים אחרים – טרום מילים, מחשבות, הגדרות ופרשנויות מנטליות – לא ניתן לקבע את החוויה הישירה הזו ולהגיד "זה כך", "אני כך", "את/ה כך" כי הכל משתנה מרגע לרגע).
כשאנו מפתחים רעיונות לגבי מי אנחנו ולגבי מי אנשים אחרים וחיים על פיהם, מערכות היחסים שלנו הינם מערכות יחסים בין הזהות שלנו והזהות של אנשים אחרים כפי שזהויות אלו נתפשות ומקובעות במחשבותנו – איננו באמת רואים, חווים ופוגשים את עצמנו ואת האחר. אלו מערכות יחסים שמתבססות על העבר. יש נטייה להכנס לשגרה ולקחת את מערכות היחסים הללו ואת האנשים בחיינו כמובן מאליו. יש נטייה להזניח את מערכות היחסים עד שהמצב מחמיר ולא ניתן להתעלם ממנו יותר.
האתגר במערכות יחסים כדרך רוחנית, הינו לקיים מערכות יחסים חיות שמתבססות על הרגע הזה, על החוויה הישירה כרגע של עצמנו, של אנשים אחרים ושל מה שקורה ביננו כרגע.
האם נוכל לוותר על העבר; על הרעיונות, ההגדרות והזהויות; על הצורך לדעת ולקבע; ופשוט לפגוש את עצמנו ואנשים אחרים מחדש בכל רגע כפי שאנו כרגע? [ראה/י מאמרים חיים כאן ועכשיו, חזרה למציאות, מי אני?].
בצורה זו מערכות היחסים נשארות חיות; אנו רואים את החיים שפועמים בנו, באנשים אחרים ובמערכות היחסים; יש גמישות גדולה יותר לשינוי; יש הערכה גדולה יותר למערכות היחסים ולאנשים בחיינו; אנו עם יד על הדופק ומטפלים בקשיים שעולים כשהם עולים.

כשעולים קשיים בתוך מערכות היחסים בחיינו, האם אנו נוטים לברוח או להתמודד?
בריחה יכולה לבוא לידי ביטוי בניתוק מערכת היחסים, בהמנעות מאינטראקציה (לדוגמא חוסר רצון להפגש ולתקשר, העדפה לבלות שעות רבות בעבודה במקום לחזור הביתה וכד'), ביצירת קשרים חלופיים (לדוגמא קשר מחוץ לנישואין), בחיים אחד ליד השני ללא קשר אמיתי וכד'.
בריחה אינה אפשרות קיימת כאשר מערכות היחסים שלנו הינם דרך רוחנית, כיוון שאיננו יכולים לברוח מעצמנו (כשאנו בורחים מעצמנו, כשאנו נסגרים בפני האהבה ופועלים מתוך פחד, זה כואב לנו וגורם כאב לאנשים אחרים). כל קושי מצביע על מקום בתוכנו שמבקש תשומת לב, אהבה, מודעות. לכן נתמודד עם כל קושי שעולה במערכות היחסים בחיינו כשהוא עולה.
המשמעות האמיתית של נישואין הינה שקשר זה הינו קשר רוחני, בו אנו מתחייבים בפני עצמנו ובפני בן/ת זוגנו, לפעול בקשר במודעות כמודעות מתוך אהבה ולהתמודד עם כל קושי שעולה כדי לגדול ביכולתנו לאהוב ולצמוח ולהתקרב מתוך הקושי.
אין זה אומר שנשאר במערכות יחסים הרסניות. לאחר שהתמודדנו עם הקושי, יתכן שנגיע למסקנה מודעת שעל מערכת היחסים להסתיים, אך היא תסתיים לאחר שצמחנו מתוך הקושי, ממקום של אהבה והבנה, לא מתוך בריחה מהקושי.

"a spiritual partnership is a partnership between equals for the purpose of spiritual growth" – Gary Zukav

כדי שמערכות היחסים בחייך יהוו דרך רוחנית עבורך, יש צורך באדם אחד בלבד – את/ה. אין להתערב בחיים של אנשים אחרים ולנסות להאיר את עיניהם או להעיר אותם מאשליית הנפרדות שלהם.
מערכת יחסים רוחנית, לעומת זאת, הינה מערכת יחסים בה שני הצדדים מסכימים על כך שמהות מערכת היחסים ביניהם הינה צמיחה רוחנית, מתוך רצון לעזור אחד לשני להתעורר מאשליית הנפרדות ולפעול במודעות כמודעות דרך אהבה.
במערכת יחסים רוחנית כשאחד הצדדים מרגיש קושי הצד השני ממקום של נוכחות, מודעות ואהבה ינסה לעזור לו להיות מודע לדינמיקה שפועלת בתוכו באותו הרגע (כוונה, מחשבות, רגשות) כדי שיוכל לזהות אם הוא פועל מתוך פחד או אהבה; יעזור לו לזהות, להכיל ולהרגיש את רגשותיו במלואם; לבחון את אמיתות מחשבותיו, את צרכיו האמיתיים וכד'.
במערכת יחסים כזו יש הסכמה להיות מראה אחד עבור השני, כשאנו מזהים שהצד השני פועל מתוך פחד במקום מתוך אהבה, נשקף לו זאת בכנות וברכות.
האתגר במערכת יחסים כזו, הינה לודא שאנו עוזרים לאחר ממקום נקי של מודעות ואהבה, ולא ממקום של פחד שמנסה לשנות את האחר כדי שיהיה לנו נוח וטוב יותר, כי זה לא יעבוד.

"Spiritual relationship is far more precious than physical. Physical relationship divorced from spiritual is body without soul." – Mahatma Gandhi

 

כלים וידע שתומכים בנו במערכות יחסים כדרך רוחנית:
* חקירה של המחשבות והאמונות שלנו – ראה/י העבודה של ביירון קייטי וסרטון מצורף להלן.
* מודעות ונוכחות ברגע הזה (בזרמים שונים נקרא mindfulness, התבוננות, להיות עד, just sitting וכד') – כתרגול מדיטציה (בקישור קובץ אודיו להורדה של מדיטציה מודרכת) וכדרך חיים (להרחבה ראה/י חיים כאן ועכשיו , בחזרה למציאות , מודעות כדרך חיים).
* מודעות רגשית וריפוי רגשי – היכולת לזהות את הרגשות, להכיל ולהרגיש אותם ישירות בגוף, בלי סיפור מנטלי נלווה שמלבה אותם – כתרגול ממוקד וכדרך חיים (ראה/י עולם הרגש; לפגוש כאב וסבל; על מודעות, אישיות וחופש הבחירה ביניהם).
* דיבור מהלב והקשבה עמוקה וחמלה – ראה/י תיאור מפורט של תקשורת בונה בסעיף "האם התקשורת במערכות היחסים שלנו הינה תקשורת הורסת או בונה?" לעיל.
* אהבה
* לאהוב את עצמך
* אותנטיות
* חמלה ומחילה
* אמון
* טרנספיגורציה
* מי אני?
* ענווה
* הכרת תודה
* התמדה
* סבלנות
* בחירה בחיים נטולי דרמה

 

בסרטון הבא שיחה מעוררת השראה עם המורה הרוחני ראם דאס בנושא של "התעוררות לחיים דרך מערכות יחסים כנות" (מומלץ לצפות ב 30 דק' הראשונות):

 

בסרטון הבא כמה דוגמאות ל"עבודה של ביירון קייטי" בנושא של מערכות יחסים:

 

בקישורים הבאים סדרה מרתקת של 6 הרצאות של שרון בקמן ברינדלי (שהינה פסיכולוגית ומורה לבודהיזם) על ישום עקרונות הבודהיזם במערכות יחסים עם עצמנו ועם האנשים בחיינו – קבצי אודיו ב youtube: הרצאה 1, 2, 3, 4, 5, 6.

 

את הנושאים והכלים שמתוארים במאמר זה, ניתן ללמוד:
* במפגשים אישיים של מודעות רגשית וריפוי רגשי או במפגשים זוגיים של ריפוי והעצמה זוגית. במפגשים אלו לומדים להכיר באופן מעמיק את העולם הרגשי; לקבל, להרגיש, להכיל ולשהות עם הרגשות; ודרך הנחייה מיוחדת לזהות את דפוסי ההגנה, הפחדים והכאבים שאנו נושאים איתנו, לרפא ולשחרר אותם, לחזור למרחב של אהבה ולחיות במודעות כמקור של אהבה [ראה/י המלצות תלמידים: מודעות רגשית וריפוי רגשי].
* בסדנה "סודות הטנטרה" (סדנת עומק בת 7 מפגשים להעצמת המיניות, הזוגיות וההתפתחות האישית) המפגש הראשון מוקדש למודעות ונוכחות ברגע הזה, המפגש הרביעי מוקדש לנושא של מודעות רגשית וריפוי רגשי, המפגש החמישי מוקדש לנושא של אהבה והמפגש השביעי מוקדש לנושא של טרנספיגורציה ו"מי אני?".
* בקורס מדיטציה ומודעות, בסדנאות מדיטציה ומודעות ובמפגשים אישיים ניתן ללמוד לחיות כאן ועכשיו במודעות ולהעמיק בנושאים כגון "מי אני?" ו"חמלה ומחילה".

התקשר/י עכשיו 052-3470949 או לחצ/י צור קשר לתיאום מפגש אישי של מודעות רגשית וטיפול רגשי, מפגש זוגי של ריפוי והעצמה זוגית , הרשמה למפגש מבוא בחינם של הסדנה "סודות הטנטרה", לשיעור התנסות מוזל בקורס מדיטציה ומודעות או לסדנאות מדיטציה ומודעות.
המפגשים מתקיימים בחיפה ובקריות. אם אינך גרה באזורים אלו, ניתן לקיים מפגשים אלו אונליין בזום.