תקציר: המאמר הבא מגדיר חירות, חירות חיצונית וחירות פנימית; מפרט איך חירות באה לידי ביטוי ברמות שונות של הקיום שלנו (mind, לב, בטן, אנרגיה מינית ואנרגיית החיים), מה מגביל את החירות שלנו ואלו תרגולים תורמים לחירות שנחווה ברמות השונות. המאמר נכתב במיוחד לכבוד חג החירות.
בוויקיפדיה חירות או חופש מוגדרים כמושגים מופשטים שמתארים העדר אילוצים ואפשרויות פעולה לא מוגבלות.
נולדנו בני חורין, במובן שנולדנו ללא התניות. החיים זרמו וביטאו את עצמם בחופשיות דרכנו ללא הגבלה, חווינו את החיים ללא הגבלה וראינו את המציאות כפי שהיא, ללא מילים ופרשנויות.
ההתניות השונות נוצרו בילדותנו ולאורך חיינו עקב החוויות שעברנו והמילים והידע שצברנו.
התניות אלו מגבילות את החירות שלנו, איננו פועלים באופן חופשי, אנו מגבילים את זרימת החיים דרכנו ואת איך שאנו חווים ומרגישים את החיים. המילים והידע שצברנו מגבילים את האופן שבו אנו רואים ותופסים את המציאות.
להרחבה בנושא זה ראה/י מאמרים מי אני? , אהבה וחזרה למציאות.
בזרמים הרוחניים השונים, ישנם מפות רבות שמתארות את הדרך הרוחנית מעבדות לחירות.
אני מרגישה שסיפור יציאת מצריים והמסע אל הארץ המובטחת גם הוא הינו מעין מפה שכזו, אך לא חקרתי את הסיפור הזה לעומק.
המפות שמצאתי מועילות בדרכי הרוחנית היו:
* המפה שהמורה הרוחני Adyashanti מציג לגבי התעוררות ברמה של ה mind (אין מילה עברית שבאמת מתרגמת את המילה הזו), הלב (heart) והבטן (gut).
* המפה של 7 מרכזי האנרגיה (צ'אקרות) שמוכרת בזרמים של יוגה וטנטרה.
* התיאור הבודהיסטי של נירוואנה ככיבוי 3 השריפות: תשוקה/היאחזות (passion/desire/attachment), סלידה (aversion) ובורות (ignorance).
מאמר זה מתאר אך ורק את החוויה האישית שלי ונקודת המבט שלי בנושא של חירות.
המאמר לא מנסה להסביר את "כוונת המשורר" במפות לעיל ואינו נאמן למקור מבחינה זו, אך ניתן לראות את ההשפעה של המפות הללו באופן הצגת החומר במאמר.
כמו כן, החלוקה/הפרדה לחוויה של חירות ברמות השונות של הקיום שלנו, הינה מועילה לשם מיפוי והבנה של הנושא, אך הינה מוגבלת ולעולם לא תייצג נאמנה את המציאות.
נהוג לחשוב על חירות כהיפך מבית סוהר, שאנו יכולים לעשות כרצוננו, יכולים להתרחק מסיטואציות לא נעימות, יכולים לבחור מתוך מגוון של אפשרויות, יכולים להשיג מה שאנו רוצים, שיש לנו שליטה על מה שקורה וכד'. נגדיר זאת כחירות חיצונית.
יש סוג אחר של חירות, החירות להיות כאן ועכשיו, בפתיחות, בקבלה, ללא הכרח לברוח או לבחור במשהו אחר. חירות מההכרח בחירות חיצונית. נגדיר זאת כחירות פנימית.
מעניין כי המילה בחירות (choices), כוללת בתוכה את המילה חירות. כמו כן, המילה לבחור והמילה לברוח כוללות את אותן האותיות. בחירות פנימית אין הכרח לברוח ממה שקורה כרגע או לבחור משהו אחר ממה שקורה כרגע. יש את החירות לפגוש ולחוות את המציאות כפי שהיא ולבחור באופן חופשי, ללא התנייה, את תגובתנו למציאות.
ההכרח בחירות חיצונית והאמונה שהרווחה שלנו תלויה בחירות זו, מגבילים את החירות הפנימית שלנו. כל מה שאנו מתנגדים אליו, מנסים לשלוט בו או לברוח ממנו, שולט בנו והופך לבית הסוהר שלנו. כל מה שאנו מקבלים ומשחררים, אנו חופשיים ממנו.
מאמר זה עוסק בחירות פנימית, אך בפועל, החירות הפנימית שלנו משפיעה רבות על החירות החיצונית שלנו.
החירות שאנו חווים תלויה במידת החירות שאנו מעניקים למציאות להיות כפי שהיא, לרגע הזה להיות כפי שהוא, לעצמנו להיות כפי שאנו, לאחרים להיות כפי שהם וכד' ובמידת החירות שאנו מעניקים לעצמנו לבוא במגע עם המציאות (שילוב של מודעות למציאות יחד עם הפתיחות לחוות את המציאות).
אנו מגבילים את החירות שלנו עקב בורות, עקב האמונה השגוייה שהרווחה שלנו (אושר, שלווה, אהבה וכד') תלויים בדברים שהינם חיצוניים לנו. עקב אמונה זו אנו מרגישים הכרח שהדברים יהיו שונים ממה שהם ולכן אנו מתנתקים מהמציאות, מדחיקים את המציאות, מתנגדים למציאות, משתוקקים למציאות אחרת, נאחזים במה שהיה, מנסים לשלוט בדברים שאין לנו שליטה עליהם וכד'.
כמובן שלכולנו יש העדפות מסויימות ואין עם כך כל בעיה, אך כאשר ההעדפות שלנו הופכות לדרישה, להכרח עקב האמונה והתחושה שהרווחה שלנו תלויה בכך (שלא נוכל להיות מאושרים, שלווים, אוהבים וכד' ללא מילוי הדרישות שלנו), הדרישות הללו שולטות בנו ומגבילות את החירות שלנו, גורמות לסבל ומונעות מאיתנו לראות שהרווחה שלנו הינה אינהרנטית לעצם קיומנו ואינה תלויה בדבר.
להרחבה בנושא זה ראה/י מאמרים קבלה ולשחרר, להרפות, לוותר.
כשאנו מגיעים בקיץ, ביום שישי בצהריים, לחוף ים מוסדר, יש הרבה רעש בחוף (מטקות, ילדים וכד'). אנו יכולים לנסות להשקיט את כל מי שנמצא בסביבתנו הקרובה כדי שתהיה לנו פיסת חוף שקטה, אך זה יגזול מאיתנו מאמץ גדול, יגרום לחוסר שקט רב ולא יעבוד לאורך זמן. מצד שני, אנו יכולים לתת לסיטואציה על החוף להיות בדיוק כפי שהיא, להכנס לים, לצלול פנימה ולגלות שבמעמקי הים יש שקט, שקט אשר לא תלוי במה שקורה על החוף.
כך גם בחיים שלנו. אין לנו כמעט שליטה על המחשבות, רגשות ותחושות שעולות בתוכנו, על האירועים שקורים בחיינו, על הסביבה שלנו וכד'. כשאנו עסוקים בלהתאים את כל אלו לאיך שאנו חושבים ומאמינים שהם צריכים להיות כדי שנוכל לחוות רווחה, איננו חווים את הרווחה שכבר כאן, במעמקים, מתחת לפני השטח של כל הדברים הזמניים הללו.
כשאנו משחררים לרגע ומעניקים את החירות לכל דבר להיות בדיוק כפי שהוא ומעניקים לעצמנו את החירות לחוות כל דבר בדיוק כפי שהוא, תשומת הלב שלנו משתחררת מפני השטח ויכולה לצלול קצת יותר עמוק פנימה ולחוות את הרווחה (אושר, שלווה, אהבה) שכבר נמצאים כאן.
כשאנו נותנים את החירות לכל דבר להיות כפי שהוא ונותנים לעצמנו את החירות לבוא במגע עם המציאות, אנו מחליפים את נקודת המבט שלנו, מנקודת מבט מותנית של האישיות הנפרדת וההגבלה של החירות הנלווית לה, לנקודת מבט בלתי מותנית של המודעות והחירות הנלווית לה. אנו מחליפים את נקודת המבט של עבדות בנקודת מבט של חירות.
אין זה אומר שנקודת המבט המותנית נעלמת, היא יכולה לעלות, אך עם הזמן, נקודת מבט זאת וכל מה שנלווה אליה נראה פחות אמיתי או משכנע ולכן אינו שולט בנו, אינו מפעיל אותנו בצורה מותנית כמו קודם ואינו גורם לסבל.
באופן כללי יותר, חירות מדבר מסויים, אינו אומר שאותו הדבר לעולם לא יקרה, זה רק אומר שאותו הדבר כבר אינו מגביל את החירות שלנו, אינו שולט בנו, אינו גורם לתגובה מותנית.
החירות שאנו חווים תלויה גם במידת האחריות שאנו מוכנים לקחת על חיינו. כשאנו אנו מטילים את האחריות לחיינו על מישהו אחר (החיים, אלוהים, קרמה, אנשים אחרים וכד'), אין לנו את החירות לשנות את חיינו, אנו תלויים בחסדיו של מי שהטלנו עליו את האחריות. מעניין לראות שאותיות המילה "חירות" מוכלות במלואן במילה "אחריות". הרחבה בנושא זה במאמר לקיחת אחריות והיענות לחיים.
חירות ברמה של ה mind
חירות ברמה זו באה לידי ביטוי כ:
* חירות מהאחזות בנקודת מבט מסויימת.
* היכולת להסתכל על המציאות מנקודות מבט שונות, כאשר יש ידיעה בהירה שאין אף נקודת מבט אחת שבאמת מייצגת את המציאות.
* היכולת להסתכל על המציאות כפי שהיא, ללא מילים, לא דרך נקודת מבט מסויימת, ללא שום הסבר, פרשנות, או סיפור.
* נינוחות עם חוסר הידיעה, עם העובדה שאיננו באמת יודעים דבר ואי לכך חירות מהצורך הכפייתי להבין, להסביר, לפרש או לספר סיפורים.
* חירות מאשליית הזמן, עבר ועתיד, שקיימים רק במחשבותנו (ראה/י מאמר חיים כאן ועכשיו).
דברים שמגבילים את החירות שלנו ברמה זו:
* אמונה שמחשבה מסויימת הינה אמיתית ומייצגת את המציאות – ברגע שאנו מאמינים למחשבה מסויימת או בוחרים באמונה מסויימת, אנו בוחרים בנקודת מבט מאוד מוגבלת, שמונעת מאיתנו את החירות לראות נקודות מבט שונות מזו שבחרנו או לראות את המציאות כפי שהיא (ללא נקודות מבט).
* חוסר מודעות לאפקט שיש לאמונות והמחשבות שלנו על החוויה שלנו של המציאות – איך האמונות שלנו והאמונה במחשבות שלנו יוצרות מציאות דמיונית שאנו חווים כאמיתית.
* ההרגל הכפייתי להסתכל על המציאות דרך תיווך של החשיבה – אנו כל כך רגילים להסתכל על כל דבר דרך התיווך של החשיבה שלנו, דרך מילים, פרשנויות, סיפורים וכד' ולהאמין שזו המציאות, שזה בלתי נתפס בעיננו שהמציאות אינה תואמת את המחשבות, פרשנויות וסיפורים שלנו ושאפשר להסתכל על המציאות ללא מילים, פרשנויות וסיפורים.
* הצורך לדעת, הפחד מהלא נודע, מאיבוד שליטה – ידע מקנה לנו תחושה של שליטה, אם נבין למה דברים קורים בצורה מסויימת אז נוכל להשפיע עליהם כדי שיקרו בצורה שתואמת את רצוננו.
למעשה הידע שלנו שמבוסס על ניסיון העבר, חשיבה לוגית וכד' הינו מאוד מוגבל, לרב לא רלוונטי לרגע הזה, שהינו שונה מכל רגע אחר שקרה בעבר ותורם לשליטה מאוד מוגבלת, אם בכלל.
דווקא כשאנו מוכנים להכיר בכך שאנו לא באמת יודעים, שאין לנו באמת שליטה ושהידע הנדרש אינו מושג על ידי החשיבה הלוגית, אנו נפתחים לידע אינטואיטיבי, שהינו רלוונטי רק לרגע הזה, כל רגע מחדש.
* פחד ממוות של הזהות הנפרדת – הזהות המוכרת שלנו שמבוססת על מילים, מחשבות, אמונות, עבר, עתיד וכד' איננה כשאנו חווים הפסקה בזרם המחשבות, כשאנו חווים שקט, כשאנו בנוכחות מלאה ברגע הזה וכד'. אם איננו מורגלים בכך, זה יכול להיראות כריק מפחיד, כמוות של הזהות הזו וכד'. פחד זה גורם לנו להאחז במחשבות, אמונות, עבר, עתיד וכד'.
תרגולים שתורמים לחירות שנחווה ברמה זו:
* תרגול מדיטציה
* דבקות באמת – כל רגע בו אנו חווים חוסר שקט מנטלי הינו הזמנה לעצור, להשהות לרגע את הסיפור/הסבר/פרשנות ולשאול את עצמנו שאלות כגון "מה באמת קורה כרגע?", "מה אני יודע/ת בוודאות שהינו אמיתי?" וכד'. אין צורך לחשוב על השאלות הללו, רק רגע לעצור, לשאול ולתת לשאלה להדהד בתוכך. השאלה עצמה פותחת את הדלת ומאפשרת לאמת האינטואיטיבית לחדור מבעד לסיפור/הסבר/פרשנות.
* אני לא יודע/ת – כשתשאל/י את השאלות לעיל (שפורטו בסעיף דבקות באמת) תשובה כגון "אני לא יודע/ת" הינה תשובה אפשרית ואמיתית שעשויה לעלות פעמים רבות עקב השאלות הללו. יש לתת לה מקום. לתת לתשובה זו, למילים אלו להדהד בפנים.
נסה/י להרגיש בגוף איך זה מרגיש כשאת/ה מאפשר/ת לעצמך לא לדעת. איך זה כשאת/ה לא מנסה לחשוב כדרך מילוט מחוסר הידיעה.
למדנו בטעות לפחד ולברוח מחוסר הידיעה, אך כשאנו באמת מאפשרים לעצמנו לא לדעת, זה מלווה בתחושה של הקלה.
כמו כן, ההסכמה לחיות בחוסר ידיעה, פותחת את הדלת לידיעה עמוקה יותר, ידיעה אינטואיטיבית, שאינה תוצאה של חשיבה והינה הרבה יותר מדוייקת ורלוונטית.
למד/י לזהות, לתת אמון ולפעול בהתאם לידיעה האינטואיטיבית, דרך ניסוי וטעייה.
* לחזור לחוויה הישירה ללא מילים – נרצה ליצור הרגל בו כמה שיותר פעמים במהלך היום יום אנו עוצרים לרגע ומפנים את תשומת ליבנו לחוויה הישירה של הרגע הזה, איך שהוא נחווה דרך החושים והגוף, ללא מילים, ללא פרשנות, ללא סיפור, ללא הסבר.
* חיים כאן ועכשיו – מומלץ לחקור לעומק את הנושא של אשליית הזמן ולדבוק בחיים כאן ועכשיו (פירוט במאמר בקישור).
* מי אני? – מומלץ לחקור לעומק את הנושא הזה ולבצע את התרגולים שמפורטים במאמר מי אני?.
* מודעות כדרך חיים (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* בחירה בחיים נטולי דרמה (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
להרחבה בנושאים לעיל מומלץ לקרוא את המאמר חזרה למציאות , חיים כאן ועכשיו ומי אני?.
חירות ברמה של הלב
חירות ברמה זו באה לידי ביטוי כ:
* חירות או פתיחות לחוות ולהרגיש את המציאות כפי שהיא, ללא התנגדות וללא ההכרח שהיא תשתנה.
* חירות להרגיש את כל מנעד הרגשות, להתמזג איתם ולתת להם לזרום בחופשיות בגוף. בלי להזדהות איתם, בלי להיות מופעלים על ידם, בלי להדחיק אותם, בלי להוציא אותם על מישהו או משהו אחר ובלי להתנתק מהם על ידי חשיבה אובססיבית.
* חירות להרגיש את העולם בתוכנו ולתת לעולם לגעת בנו.
* חירות מהדואליות של בפנים ובחוץ ומאשליית המרחב.
* חירות מהאמונה הראשונית שמשהו בנו פגום ואינו ראוי לאהבה.
* חירות מהצורך הכפייתי להיות נאהב, מובן או מוערך וכל הסבל שנובע מכך.
* חירות לאהוב, לחמול, למחול, להרגיש אמפטיה וכד' או חירות מהאשמה, ביקורת והלקאה שאנו מפנים כלפנו או כלפי אנשים אחרים.
דברים שמגבילים את החירות שלנו ברמה זו:
* האמונה שיש רגשות "חיוביים" ו"שליליים" ושאנו מייטיבים עם עצמנו כשאנו מדחיקים, מתנגדים או בורחים מרגשות כואבים/"שליליים" ונאחזים ברגשות נעימים/"חיוביים", כאשר במציאות עצם ההתנגדות, ההדחקה, הבריחה וההאחזות גורמים לסבל, לא הרגשות עצמם. למעשה רגשות "שליליים" וכאב הינם בסה"כ בקשה לתשומת לב, בקשה לאהבה.
* האמונה שהמציאות צריכה להרגיש בצורה מסויימת. ההתנייה השגויה שכשאנו נוכחים או מודעים זה מרגיש בצורה מסויימת שכוללת רק רגשות חיוביים. שאם נהיה מספיק "רוחניים" או "מוארים" לא נרגיש את מנעד הרגשות ה"שליליים" והאנושיים כגון כאב, כעס, עצב, אכזבה וכד'. חוסר קבלה בסיסית של האנושיות שלנו שכוללת גם כאב, רגשות פחות נעימים וכד'.
* האמונה הראשונית שיש בנו משהו פגום שאינו ראוי לאהבה ובריחה מהחוויה של הכאב שעולה בנו עקב תחושת הפגימות (פירוט במאמרים אהבה ולאהוב את עצמך).
* האמונה שיכולנו לנהוג אחרת בעבר והביקורת, האשמה, הלקאה העצמית ובושה שנובעים מכך – אנו תמיד עושים כמיטב יכולתנו והבנתנו. אין אף אחד שבמתכוון פוגע בעצמו או במישהו אחר. אנו עושים זאת מתוך בורות. אנו יכולים לראות היום שישנה דרך פעולה שהיתה מייטיבה יותר, רק כיוון שהפקנו לקח ולמדנו דרך השגיאות שעשינו בעבר – באותה נקודת זמן בעבר, עדיין לא היתה הלמידה הזו.
* תחושת קורבנות והטלת האחריות על הרגשות והחוויה שלנו על מישהו אחר (החיים, אלוהים, קרמה, אנשים אחרים וכד').
* האמונה שאנו הגוף שלנו ואי לכך נפרדים מכל מה שסביבנו (פירוט במאמר מי אני?).
תרגולים שתורמים לחירות שנחווה ברמה זו:
* מודעות רגשית וריפוי רגשי (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמרים עולם הרגש; לפגוש כאב וסבל; על מודעות, אישיות וחופש הבחירה ביניהם).
* לאהוב את עצמך (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* אהבה (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* חמלה ומחילה (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* קבלה (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* לקיחת אחריות והיענות לחיים (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* מערכות יחסים כדרך רוחנית (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* טרנספיגורציה (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* מי אני? (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* חיים כאן ועכשיו – מומלץ לחקור לעומק את הנושא של אשליית המרחב ולדבוק בחיים כאן ועכשיו (פירוט במאמר בקישור).
חירות ברמה של הבטן (gut)
חירות ברמה זו באה לידי ביטוי כ:
* חירות להיות פשוט אני, בדיוק איך שאני, ללא הדחקה, התנגדות או הכרח שאשתנה.
* הפתיחות לראות ולחוות את האנושיות שלי, ללא שיפוט, האשמה, הלקאה עצמית או בושה.
* אותנטיות, חירות מלהציג זהות זו או אחרת, חירות מהאחזות בתדמית מסויימת וכד'
* חירות מהפיצול הפנימי הכואב של ראש ולב, סופר אגו ואגו, מבוגר אחראי וילד פנימי וכד'.
* הרמוניה של אהבה ותבונה (תבונה אוהבת או אהבה נבונה).
* אמון בעצמי, באחר, בחיים.
* ראייה בהירה שאין לנו שליטה והחירות מהצורך בשליטה.
* חירות מהצורך הכפייתי בחירות (הצורך להשתחרר מהאנושיות, להגיע למושלמות דרך מקצה שיפורים, הארה מיוחלת שתגיע בעתיד וכד').
דברים שמגבילים את החירות שלנו ברמה זו:
* מנגנון השרדות ראשוני – בשלב מאוד מוקדם של חיינו הרגשנו שעלינו להתאים את עצמנו לסביבה שלנו (להורים, למבוגרים האחראים וכד'), להיות אחרים ממה שאנו כדי להבטיח שידאגו לנו ולא ינטשו אותנו, כי לא היינו יכולים לשרוד ללא הדאגה של הורינו.
כך נוצר הפיצול הפנימי הכואב של ראש ולב, סופר אגו ואגו, מבוגר אחראי וילד פנימי וכד'. כך התנתקנו מעצמנו, התחלנו לשלוט בעצמנו, לשלוט באנשים אחרים דרך מניפולציות והפסקנו להיות אותנטיים. כך איבדנו את האמון בעצמנו, באחר בחיים.
מנגנון ההגנה וההשרדות הזה היה נחוץ בילדותנו, אך הוא כבר לא משרת אותנו בבגרותנו, הוא רק יוצר סבל רב.
(פירוט במאמרים אותנטיות ואמון).
* הפחד להיות שונה, מוקצה מתוך העדר, לעמוד לבד מול כולם – גם פחד זה נובע מיצר השרדות ארכאי שהינו טבוע בגופנו, כי בימי קדם לא היה סיכוי שנשרוד לבד ללא הגנת העדר. הפחד הזה גורם לנו לנהוג בקונפורמיות במקום מתוך חירות.
הפחד מלהיות שונה קיים גם ברמה של הלב, אך מופעל מכיוון אחר. ברמה של הלב, פחד זה נובע מכך ש"להיות שונה" מתורגם בטעות ל"להיות פגום" ומה שמופעל הוא הפחד מלהרגיש את כאב הפגימות.
* חוסר הבנה בסיסי של החירות המבוקשת – החירות שאנו באמת זקוקים לה הינה חירות מהפיצול הפנימי הכואב שתואר לעיל, החירות להיות מי שאנו באמת.
מחוסר הבנה חיפשנו חירות מהכאב של הפיצול הפנימי והבגידה בעצמנו, דרך בריחה מכאב זה ודרך מקצה של שיפורים עצמיים, דרך ניסיון להיות מושלמים במקום להיות אנושיים – האמנו בטעות שאם נצליח להיות מושלמים, סוף כל סוף נצליח לרצות את הסופר אגו שלנו ולא נרגיש את הכאב. כמובן שזה אף פעם לא קורה.
לעיתים, כשמגלים את הדרך הרוחנית, המרדף לשיפור עצמי ומושלמות, מתלבש על המרדף אחרי הארה, שנתפסת בטעות כמושלמות האולטימטיבית וכחירות מהאנושיות.
למעשה, אין צורך במושלמות (זה גם לא אפשרי), רק בשלמות, כלומר חירות מפיצול. בחירות אמיתית אין כל פיצול, אין שום דבר שמוקצה מתוך האני, אין שום דבר שחייב להשתנות.
תרגולים שתורמים לחירות שנחווה ברמה זו:
* תשומת לב ומודעות לדינמיקה של הפיצול בתוכנו – בחיי היום יום שימ/י לב כשהדינמיקה של הפיצול עולה בתוכך.
שימ/י לב לדיבור הפנימי ולרגשות ותחושות שמלוות אותו. שימ/י לב לשני הצדדים של הפיצול, איך הם באים לידי ביטוי.
שימ/י לב לדיבור הפנימי הנוקשה והביקורתי של הסופר אגו והרגשות ותחושות שמלוות אותו. איך זה מרגיש להיות בצד הזה של המתרס?
שימ/י לב לדיבור הפנימי המוכה והמצטדק של האגו והרגשות ותחושות שמלוות אותו. איך זה מרגיש להיות בצד הזה של המתרס?
תנ/י לשני הצדדים מקום מבלי להזדהות עימם. אין צורך לבחור ביניהם. אין צורך לבחור צד. הם נשמעים ומרגישים אחרת, אך אם נתבונן לעומק ונקשיב באמת, נראה ששניהם רוצים את אותו הדבר, להבטיח את השרדות הגוף. שניהם זקוקים לאהבה. שניהם כמהים לחזור לשלמות, טרום הפיצול.
את/ה יכול/ה לשאול את עצמך: מה יקרה אם אתן לשניהם מקום מבלי לבחור צד? אל תחשב/י על התשובה. רק תנ/י לשאלה להדהד בתוכך ותרגיש/י את התשובה בגוף. השאלה פותחת דלת שמאפשרת לתחושה של השלמות, טרום הפיצול, לעלות בתוכנו.
אין צורך בעשייה מסויימת כדי לאחות את הפיצול הזה. יש רק צורך במודעות, בתשומת לב אוהבת ומקבלת. תשומת הלב הזו מזמינה את הצדדים הללו לחזור לשלמות, טרום הפיצול.
ניתן לעשות את אותו התהליך שתואר לעיל כשאנו מרגישים פיצול בין הראש ללב, לדוגמא כשאנו צריכים לקבל החלטה כלשהי, שבה הראש אומר דבר אחד והלב דבר אחר.
* אותנטיות (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* מודעות רגשית וריפוי רגשי – התמקדות בעבודה עם הפחד מלהיות שונה, מוקצה מתוך העדר, לעמוד לבד מול כולם.
* אמון (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* לשחרר, להרפות, לוותר (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* מי אני? (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
חירות ברמה של האנרגיה המינית
חירות ברמה זו באה לידי ביטוי כ:
* חירות להכיל ולחוות אנרגיה זו במלואה.
* חירות להתמזג עם אנרגיה זו ולתת לה לנוע בחופשיות בגוף ולהביע את עצמה בחופשיות, מבלי להדחיק אותה, מבלי להתנתק ממנה אל תוך פנטזיות ומבלי להיות מופעלים על ידה עקב ההכרח הכפייתי להפטר מאנרגיה זו (דרך קיום יחסי מין ושפיכה).
* חירות להנות מהמיניות שלנו במלואה, מבלי שהמיניות שלנו תשלוט בנו ותפעיל אותנו. חירות גם להמנע מפעילות מינית.
דברים שמגבילים את החירות שלנו ברמה זו:
טבעה של האנרגיה המינית הינה להתעורר, לעבור התמרה וסובלימציה (לזרום כלפי מעלה), להתרחב, להזין מרכזי אנרגיה שונים בגוף ולהשתחרר באופן חלקי דרך מרכזי האנרגיה הללו. כאשר יש לנו חסימות שונות ברמות שונות של הקיום שלנו, אנרגיה זו לא יכולה להתעורר במלואה או לזרום בחופשיות בגוף.
* אמונות שונות שיש לנו לגבי הנושא של מיניות – האמונות השונות שלנו ישפיעו על מידת הפתיחות שלנו לחוות את האנרגיה המינית, לדוגמא אמונות פוריטניות יביאו לדיכוי האנרגיה המינית או לחסימות ברמה זו.
* חסימות ברמה של הלב – יש קשר הדוק בין האנרגיה המינית והרגשית ובין האנרגיה המינית והפתיחות שלנו ברמה של הלב. כשליבנו סגור, כשאנו מגוננים על ליבנו, כשאיננו פתוחים לחוות רגשות עזים, כשאנו חוששים מכאב וכד', גם החוויה של האנרגיה המינית תהיה מוגבלת.
* החשש מאיך יראו אותנו, זהות שתפגע – הנאה מלאה מהאנרגיה המינית תלויה ביכולת שלנו לשכוח את עצמנו, במובן של לשכוח את הזהות הנפרדת שאנו מטפחים, ביכולת שלנו לשחרר וכד'.
* טראומות ברמה המינית (התעללות מינית, אונס וכד') – טראומות ברמה זו יכולות לחסום את ההתעוררות של האנרגיה המינית.
* נתק מהגוף – ככל שאנו יותר מנותקים מהגוף, חווים את החיים בעיקר דרך מחשבותנו או מנסים לשלוט בגוף, יהיה לנו יותר קשה להנות מהאנרגיה המינית ולחוות אותה במלואה דרך הגוף. יש קשר בין האנרגיה המינית, אנרגיית החיים ואנרגיית קונדליני (פירוט בפרק הבא שעוסק באנרגיית החיים).
תרגולים שתורמים לחירות שנחווה ברמה זו:
* להתיידד עם האנרגיה המינית – כשהאנרגיה המינית מתעוררת בך, הפנה/י אליה את תשומת הלב ותנ/י לתשומת הלב להרפות לתוכה ולהתמזג עימה, תנשמ/י לתוכה, הרגש/י אותה ותנ/י לה לעשות מה שהיא רוצה בגוף. אל תנסה/י לשלוט בה. אל תנס/י להפטר ממנה. תהיה/י סקרנית לגבי האנרגיה הזו. שאל/י את עצמך: מה קורה כשאני פשוט מוכנ/ה להרגיש את האנרגיה הזו ולתת לה לעשות מה שהיא רוצה בגוף? אל תחשב/י על התשובה, תנ/י לשאלה להדהד בגוף והרגש/י את התשובה בגוף.
* אותנטיות
חירות ברמה של אנרגיית החיים
חירות ברמה זו באה לידי ביטוי כ:
* חירות להכיל ולחוות את אנרגיית החיים במלואה, להתמזג עם אנרגיה זו ולתת לה לנוע בחופשיות בגוף ולהביע את עצמה בחופשיות.
* אמון באנרגיית החיים.
* חירות מהפחד מחיים ומוות.
* חירות מהפיצול או מלחמה בין הראש לגוף. הקשבה עמוקה לגוף. הרמוניה וטבעיות במנגנוני האכילה, שתייה, שינה וכד'.
* איזון אנרגטי בין האנרגיה הנשית (יין) והאנרגיה הגברית (יאנג) בגוף.
* אנרגיית קונדליני ערה וזרימתה החופשית במעלה עמוד השדרה, בנתיב האנרגיה המרכזי Sushumna Nadi – אנרגיה זו מאוחסנת בבסיס עמוד השדרה במצב רדום. כשנוצרים התנאים המתאימים להתעוררות האנרגיה הזו, היא זורמת במעלה עמוד השדרה, דרך מרכזי האנרגיה השונים. אם יש איזון אנרגטי בין האנרגיה הנשית והגברית בגוף, אנרגיית קונדליני תזרום בנתיב האנרגיה המרכזי Sushumna Nadi. אם אין איזון כזה, אנרגיית קונדליני תזרום בנתיבי האנרגיה המשניים Ida ו Pingala.
דברים שמגבילים את החירות שלנו ברמה זו:
* פחד, חוסר אמון והתנגדות לאנרגיית החיים, מעין "לא" בסיסי לאנרגיית החיים. פחד מהמוות שהינו חלק ממעגל החיים.
* חסימות שונות ברמות שונות של הקיום שלנו.
* פיצול בין הראש לגוף, חוסר הקשבה לגוף. ניסיון לשלוט בגוף מהראש, להתאים את הגוף לאידאלים שהינם חיצוניים לגוף ולא תואמים את צרכיו היחודיים (אידאלים של מראה, אידאלים של תזונה וכד'). כשהגוף הופך לשדה הקרב של האגו והסופר אגו.
תרגולים שתורמים לחירות שנחווה ברמה זו:
* להתיידד עם אנרגיית החיים – ברגעים בהם את מזהה את התחושה של האנרגייה הזו בגוף, הפנה/י אליה את תשומת הלב ותנ/י לתשומת הלב להרפות לתוכה ולהתמזג עימה, תנשמ/י לתוכה, הרגש/י אותה ותנ/י לה לעשות מה שהיא רוצה בגוף. אל תנסה/י לשלוט בה. תהיה/י סקרנית לגבי האנרגיה הזו. שאל/י את עצמך: מה קורה כשאני פשוט מוכנ/ה להרגיש את האנרגיה הזו ולתת לה לעשות מה שהיא רוצה בגוף? אל תחשב/י על התשובה, תנ/י לשאלה להדהד בגוף והרגש/י את התשובה בגוף.
* הקשבה עמוקה לגוף – למד/י להקשיב לגוף, ללמוד את שפתו, את אותותיו.
התחל/י מהרמה הבסיסית ביותר של מזון, שתייה ושינה.
שימ/י לב:
איך זה מרגיש כשאני רעב/ה? איך זה מרגיש כשאני שבע/ה? איך זה מרגיש כשאכלתי משהו שמדוייק לגוף שלי? איך זה מרגיש כשאכלתי משהו שלא מדוייק עבור הגוף שלי? איך זה מרגיש כשאכלתי פחות מידי/יותר מידי/בדיוק כפי שצריך?
איך זה מרגיש כשאני צמא/ה? איך זה מרגיש כששתיתי לרוויה?
איך זה מרגיש כשאני עייפה? איך זה מרגיש כשאני עירנית? איך זה מרגיש כשישנתי טוב או לא טוב? איך זה מרגיש כשישנתי פחות מידי/הרבה מידי/בדיוק כפי שצריך?
אנרגיית החיים הינה אנרגיה מודעת ומדוייקת. אנרגיה זו זורמת בגוף ומניעה אותו. הגוף יודע מה הוא צריך בכל רגע ורגע. הגוף מאותת לנו בכל רגע ורגע.
למד/י לסמוך על תחושות הגוף ולתת מענה לבקשות הגוף. שימ/י לב איך זה מרגיש כשאת/ה נותנת לגוף את מה שהוא מבקש. שימ/י לב גם איך זה מרגיש כשאת/ה מנסה לאלץ את הגוף לפעול בהתאם למשהו חיצוני שאינו מדוייק עבורו, כמו אידאל תזונה.
שימ/י לב איך זה מרגיש כשאת/ה מנסה לאלץ את הגוף לפעול בהתאם למשהו פנימי שאינו מדוייק עבורו, כמו בריחה מרגשות דרך אכילה רגשית או שינה מרובה מידי.
שימ/י לב לדינמיקה הפנימית של הפיצול בין הראש לגוף וכשהגוף הופך לשדה הקרב של המלחמה בין הסופר אגו ואגו. שימ/י לב לדיבור הפנימי ולרגשות ותחושות שעולות בתוכך. ההתנהלות כאן הינה דומה להתנהלות שתוארה בפרק של "חירות ברמה של הבטן" בסעיף "תשומת לב ומודעות לדינמיקה של הפיצול בתוכנו".
* תרגול יוגה, מדיטציה והרפיה יוגית.
* מודעות רגשית וריפוי רגשי – עבודה עם פחדים, במיוחד פחדים מאוד ראשוניים כמו הפחד מהמוות והפחד מהחיים. עבודה עם אכילה רגשית (התמודדות עם הרגשות שאנו בורחים מלהרגיש דרך האכילה).
* לשחרר, להרפות, לוותר (פירוט תרגולים רלוונטיים במאמר בקישור).
* תזונה בריאה שמבוססת על מזונות עשירים באנרגיית החיים עם כמה שפחות רעלנים – ראה/י תזונת רואו פוד טבעונית ותזונה סאטווית במאמר תזונה יוגית.
* גינון – גינון הינה דרך נפלאה לבוא במגע עם אנרגיית החיים; לחזות בפלא של האנרגיה הזו; להתיידד עם מעגל החיים של לידה, חיים ומוות וללמוד לתת אמון באנרגיה זו.
* לבלות זמן בטבע או במחיצת בעלי חיים
את התהליכים שמתוארים במאמר זה ניתן ללמוד בקורס מדיטציה ומודעות, סדנאות מדיטציה ומודעות, במפגשים אישיים של לאהוב את עצמך, מודעות רגשית וריפוי רגשי, מי אני?, לפרוש כנפיים ולעוף ותזונה אחד על אחד, במפגשים זוגיים של ריפוי והעצמה זוגית ובסדנה "סודות הטנטרה".
המפגשים מתקיימים בחיפה ובקריות. אם אינך גרה באזורים אלו, ניתן לקיים מפגשים אלו בשיחת וידאו בסקייפ (skype).
התקשר/י עכשיו 052-3470949 או לחצ/י צור קשר לתיאום שיעור התנסות מוזל בקורס מדיטציה ומודעות, הרשמה לסדנאות מדיטציה ומודעות, תיאום מפגשים אישיים/זוגיים או הרשמה לסדנה "סודות הטנטרה".
צור קשר
052-3470949