תקציר: מאמר זה עוסק בטנטרה, חושניות, והעצמת החוויה החושית דרך הרפיה, התבוננות והסטת תשומת הלב מהחשיבה אל החושים.
דרך החושים אנו חווים את העולם סביבנו, את עצמנו ואת המציאות.
בכל רגע נתון החושים נחשפים לאינספור גירויים ועם זאת אנו קולטים רק חלק קטן מהגירויים הללו וכמעט ולא חווים את הגירויים במלואם.
מידת תשומת הלב ועוצמת הגירוי הינם הגורמים המרכזיים שקובעים אם נחווה גירוי מסוים או לא ובאיזו עוצמה נחווה אותו.
רב הזמן המחשבות שלנו תופסות את מירב תשומת ליבנו ויש מעט מאוד תשומת לב אשר פנויה לחוויה החושית. לכן רק גירויים בעוצמה מעל סף מסויים, תופשים את תשומת ליבנו.
כאב חד בגוף או מגע נעים, רעש חזק או נעימה נוגעת ללב, מראה עוצר נשימה, ריח של מאפיה, טעם מיוחד… כאשר העוצמה מספיק גדולה, הגירוי תופס את תשומת ליבנו, לשבריר שניה רצף המחשבות נפסק, תשומת הלב מופנית במלואה לחוויה החושית ואנחנו נמצאים ברגע הזה, נוכחים בגוף, בחוויה ובמציאות.
לאחר שבריר שניה זה, צץ בראשנו השדרן שמפרש עבורינו את החוויה דרך מחשבות: "איזו שקיעה יפה. תראה את כל הצבעים האלו. וואו". אנחנו כבר לא בחוויה. אנו נשאבים אל תוך ראשנו, מנותקים מהחוויה החושית וממה שקורה סביבנו.
ככל שאנחנו יותר עסוקים במחשבותינו, נדרשים גירויים חזקים יותר כדי להחזיר אותנו אל החוויה החושית.
תשומת הלב היא כמו זכוכית מגדלת. אם נפנה באופן מודע את כל תשומת הלב אל החוויה החושית, הגירויים הקלים ביותר יחוו בעוצמות כאלו, שמשב רוח קל או מגע השמש על פנינו יהיו אקסטטיים ואורגזמיים כמעשה אהבה, ציוץ של ציפור ירגש אותנו כשירה באופרה, העולם יגע בנו ויביא אותנו לידי דמעות. כל רגע יהפוך לחי, אמיתי ויחודי ויחווה במלואו. נוכל להביט בפליאה מסביבנו ולהרגיש חלק בלתי נפרד מהיקום. נוכל להרגיש טוב בסיסי בתוכנו וסביבנו. נוכל להרגיש שברגע הזה הכל בסדר ולא חסר דבר. נלמד להעריך את הרגעים הפשוטים בחיים.
(Lose your mind and come to your senses" (Fritz Perls" – אבדו את הראש וחזרו אל החושים.
מעניין שכמעט כל איברי החישה שלנו (עיניים, אוזניים, אף, פה) ממוקמים באזור הראש. עובדה זו, יחד עם המחשבות שלנו, נותנות תחושה שמרכז הכובד שלנו הינו באזור הראש. קל לנו לשכוח את הגוף. רק העור אשר מכסה את כל גופינו, איבר החישה הגדול ביותר שלנו, מחבר אותנו אל הגוף.
בנוסף, החושים נתפשים כקשר שלנו אל העולם החיצוני, אך יש באפשרותינו גם לחוש את עולמנו הפנימי בצורה לא פחות מוחשית מהעולם החיצוני. אנו שומעים את מחשבותינו; רואים חלומות ותמונות בעיני רוחינו; אנו יכולים להרגיש מה קורה בתוך גופינו; מרגישים את רגשותינו, את ליבנו. כשאנו אומרים "ליבי התרחב" או "ליבי התכווץ", זה מעיד על יכולת חישה שאינה פיזית אלא אנרגטית, שהרי גודל הלב הפיזי אינו משתנה אך התחושה של התרחבות או התכווצות הינה ממשית.
בצורה דומה אנו יכולים לחוש את העולם החיצוני. רעש חזק יורגש כאילו הוא חודר אל תוך גופינו. יש לנו תחושה מסויימת כאשר אנו נכנסים לחלל מסויים או פוגשים אדם מסויים, גם בלי שנראה את החלל או נראה ונשמע את האדם. אלו דוגמאות לחישה אנרגטית.
ההמלצה לאבד את הראש ולחזור אל החושים, הינה הזמנה להרחיב את תשומת הלב מהראש אל כל הגוף. לאכלס את הגוף בתשומת הלב ולגלות את הגוף ככלי חישה שלם הכולל את החושים הפיזיים, החושים הפנימיים והחישה האנרגטית. להיות חושניים. בכל רגע נתון יש להסיט את תשומת הלב מתהליכי החשיבה אל הגוף וחושיו.
המפתח להצלחה זה שילוב של תשומת לב, התבוננות והרפיה.
ההרפיה עוזרת לאכלס את הגוף בתשומת הלב. כאשר הגוף הינו רפוי (ראה הרפיה יוגית), הוא מאבד את תחושתו הפיזית ומורגש כחלל חישה רגיש ביותר.
התבוננות מאפשרת להיות עדים לכל מחשבה שצצה ולהסיט ממנה את תשומת הלב אל הגוף וחושיו. בהתבוננות אנו מוותרים על השדרן המנטלי שמפרש את החוויה ונשארים בחוויה החושית עצמה.
בהתבוננות אין התמקדות בחוש זה או אחר, אלא התבוננות / הקשבה / חישה של סימפונית החושים כמכלול. כמו כשנמצאים בקונצרט ומקשיבים לצלילים של כל כלי התזמורת יחד כמכלול מבלי להתמקד בצלילים שכלי מסויים מפיק או כשמסתכלים על הנוף ורואים את התמונה כולה מבלי להתמקד בפרט קטן בנוף (ראה מדיטצית התבוננות מודרכת).
את החזרה לחושים ניתן לבצע כתרגול נפרד או תוך כדי חיי היום יום.
כתרגול נפרד, כדאי לשכב בחיק הטבע, לבצע הרפיה יוגית ולאחר מכן להשאר עם תשומת הלב בגוף ולחוש את כל החוויות החושיות.
בחיי היום יום, בכל חוויה חושית (כשאת/ה אוכל/ת, שומע/ת מוסיקה, מסתכל/ת על הנוף וכד') נסה/י להאריך את השהות בחוויה, ללא הפרשנות המנטלית או הבריחה מהרגע לחשיבה על דבר אחר, השאר/י עם תשומת הלב בחוויה.
כל פעם שאת/ה נזכר/ת בכך (כל צלצול טלפון יכול להוות תזכורת), החזר/החזירי את תשומת הלב אל הגוף והחושים. החלפ/י מחשבה בתחושה. כמו כן, נסה/נסי תמיד להרגיש את הרגשות שלך בגוף במקום לחשוב על מה שאת/ה מרגיש/ה.
"בן האדם מספק ליקום את המרחב שבתוכו הוא מרגיש את יופיו המדהים. חשוב/חשבי על כך באופן הזה: לפני שהופיע בן האדם, כדור הארץ והיקום היו מציאויות נהדרות. עם זאת, חלקים ממעמקי הנהדרות הזאת טרם הורגשו, טרם זכו להערכה. איזו עוד סיבה יכולה להיות לעובדה שכל הדברים בכדור הארץ קוראים ללא הרף לבני האדם, בתקווה להרגיש את קיומם באופן מלא חיים ומורגש בעוצמה?…
היקום רועד מפליאה במעמקי האדם. את/ה מבינ/ה? חשוב/חשבי איך היו הדברים אם לא היו בני אדם על הפלנטה: ההרים וכדור האש הקדמוני היו נהדרים, אך כדור הארץ לא היה מרגיש דבר מכל זה. האם את/ה יכול/ה לראות את העצב במצב שכזה? את חוסר השלמות?
לעיתים אני סבור שהתפקיד העיקרי של הורה הוא לראות את היופי ואת החן של ילדיו. ילדים הם נהדרים, נפלאים מעבר לכל תיאור. להם עצמם אין שום מושג ביחס ליופי שהם מגלמים. האם את/ה יכול/ה לראות את הטרגדיה של ילד שאף אחד לא מרגיש ומוקיר את יופיו? יצור מופלא, שאף אחד לא מתאהב בו, שאין מי שיחגוג את זיו פניו?
אותו דבר עם היקום: בני האדם יכולים לאכסן בתוכם את יופים הכביר של הארץ, של החיים, של היקום. אנחנו יכולים להעריך את היופי הזה, לחוש בגדולתו" — מתוך "היקום הוא דרקון ירוק, סיפור בריאה קוסמי" מאת בריאן סווים
בכדי להעמיק וללמוד את הכלים המוזכרים במאמר זה, התקשר/י עכשיו 052-3470949 או לחצ/י צור קשר לתיאום שיעור התנסות בחינם בקורס מדיטציה ומודעות או יוגה קלאסית ,לתיאום מפגש אישי של מודעות רגשית וטיפול רגשי או להרשמה לסדנה "סודות הטנטרה" (סדנת עומק בת 7 מפגשים, בה מפגש אחד מוקדש לנושא של מדיטציה, מודעות והעצמת החוויה החושית). השיעורים מתקיימים בחיפה ובקריות. אם אינך גרה באזורים אלו, ניתן לקיים בסקייפ (skype) שיעורים פרטיים של אומנות עשיית האהבה הטנטרית , מדיטציה ומודעות או מפגשים אישיים של מודעות רגשית וריפוי רגשי.
כתיבת תגובה