תקציר: הפוסט מספר איך נחשפתי ולמדתי סאפ יוגה, מה זה סאפ יוגה עבורי ומה המתנות שקיבלתי מתחום זה.
בסוף שיעור הסאפ יוגה הראשון שלימדתי, אחת התלמידות ניגשה אלי ושאלה אותי בסקרנות היכן ואיך למדתי ללמד סאפ יוגה.
אחרי כמה ימים כשתרגלתי בלב הים בגפי, חשבתי לעצמי שזה סיפור מעניין שבא לי לספר…
לפני כשלוש שנים באביב, הגיעה אלי תלמידה בשם גלית. היא אמרה שהיא רוצה ללמוד אצלי שיעורי יוגה באופן פרטי. כשהתעניינתי למה יוגה ולמה באופן פרטי, היא סיפרה שמזמן רצתה להתנסות ביוגה ושמעבר לכך, היא פותחת בקיץ, יחד עם שותפים, מועדון גלישה בחיפה. היא אמרה שהיא מלמדת אנשים לחתור בסאפ ושיש גם טרנד חדש שנקרא סאפ יוגה. אמרה שמעבר להתנסות ביוגה, תשמח לראות האם יש כמה תנוחות יוגה שהיא יכולה לתרגל עם אנשים בסוף שיעורי החתירה על הסאפ.
סאפ יוגה? מעניין… לא שמעתי על כך… מה זה סאפ? מה זה סאפ יוגה?… (הסבר בקישור)
לא הייתי ילדת ים, לא הפכתי לאשת ים, גם לא הייתי בקטע של "בטן-גב", אף פעם לא התנסיתי בגלישה.
היו לי לאורך השנים בני זוג שעשו קייט סרפינג או גלישת גלים, אך איכשהו עד אותו הרגע, מעולם לא סקרן אותי להתנסות.
נראה לי שהים נתפס אצלי כמסוכן, עקב רחצה בים בילדותי, במהלכה הגלים הטביעו אותי וסחפו אותי במהירות לחוף. כדי לעצור את הסחף ולעלות על פני המים, ניסיתי להיאחז בקרקעית הים ושברתי כך את האצבע.
קיימתי עם גלית כמה שיעורי יוגה פרטיים. סיכמנו שאחרי ההתנסות הראשונית הזו, הדבר הכי אפקטיבי יהיה שאחרי שיפתח מועדון הגלישה, אבוא למועדון, היא תעשה לי שיעור חתירה על סאפ, כדי שאקבל את התחושה של איך זה להיות על סאפ ונתרגל יחד סאפ יוגה.
זה ממש סקרן אותי, כי כל דבר שקשור ליוגה מסקרן אותי, אבל איכשהו זה התמוסס ולא יצא לפועל.
זה עוד לא היה הזמן הנכון.
בחורף האחרון פנה אלי שמשון וסיפר לי שיש לו מועדון גלישה בחיפה. הוא שאל אותי אם מעניין אותי ללמד סאפ יוגה במועדון שלהם. שאלתי אותו אם במקרה יש לו שותפה בשם גלית. הוא שאל אותי איך אני יודעת וסיפרתי לו את הסיפור לעיל. אני מאוד אוהבת צירופי מקרים, "פירורי הלחם" שבעזרתם החיים מכוונים את דרכנו.
קבענו שבאביב אצור אתו קשר ונצא לדרך.
העונות התחלפו… החורף נגמר, האביב חלף (סאפ יוגה מלבי נשכח) והגיע הקיץ.
ישבתי יום אחד עם חבר שסיפר לי על רחצה בים במהלכה מישהו חתר לידו בסאפ. סיפר איך זה הדליק אותו ושהוא ממש רוצה להתנסות בכך.
סיפרתי לו את הסיפור לעיל ולמחרת יצרתי קשר עם שמשון.
קבענו שבאותו שבוע אגיע לקהונה סרפ קלאב, הוא יראה לי איך לחתור על סאפ, אנסה לעשות יוגה על סאפ ונראה איך להמשיך משם.
ביום המיועד עליתי על בגד ים, ירדתי למועדון הגלישה, קיבלתי משמשון הנחיות בסיסיות של איך לעמוד על סאפ, איך לחתור על סאפ ונכנסנו למים.
פחדתי ליפול מהסאפ למים. התאמצתי כדי להישאר יציבה על הסאפ. תוך רגע התעייפתי. כל הגוף כאב… בעיקר הרגליים והישבן. זה הדהים אותי, כי אני בכושר ממש טוב, אני רוכבת על אופני שטח באופן קבוע ומטיילת המון ברגל, אבל זה הרגיש אחרת. זה היה מאמץ גדול לחתור על הסאפ בפעם הראשונה והרגשתי אחרי כמה רגעים שאני צריכה לעבור לישיבה על הסאפ ולנוח.
אחרי זמן קצר חתרנו לכיוון שובר הגלים (היכן שהים רגוע יותר) ושמשון החזיק לי את הסאפ בזמן שניסיתי לתרגל עליו יוגה כדי לקבל את התחושה של סאפ יוגה.
היה ממש קשה ומאתגר לעשות תנוחות עמידה על הסאפ. לא הרגשתי יציבה. כשניסיתי לעשות את תנוחת המשולש, כל הגוף רעד לי מרב המאמץ.
שאר תנוחות היוגה, אלו שעושים בישיבה או שכיבה, הלך יותר טוב, אך זה היה יותר מאמץ ומעייף מאשר לתרגל בסטודיו. עקב תנודות המים, שרירי הליבה שמייצבים את הגוף על הסאפ, כל הזמן עובדים, גם אם רק יושבים על הסאפ.
לבצע את התנוחות ההפוכות היה מאתגר יותר. לא כמו תנוחות עמידה, אבל הרבה יותר מתנוחות הישיבה והשכיבה והרבה יותר מהתרגול בסטודיו.
בסוף ההתנסות הזו, מלאה באדרנלין, הייתי מאוד נלהבת מכל הכיוון החדש הזה שנפתח בפני והחלטנו ללכת על זה.
סגרנו על תאריך לשיעור הראשון, חודש קדימה, שיהיה לי מספיק זמן להתאמן ומספיק זמן לשווק, הצטלמנו, שיתפתי בהתרגשות את התמונה באינסטגרם ובפייסבוק ויצאנו לדרך…
כמה ימים לאחר מכן באתי לעשות אימון סאפ יוגה. כדי לעגן את הסאפ שעליו תרגלתי, שמשון ארגן לי 2 דליים שבתוכם שמתי אבנים, קשרתי אותם לשני צידי הסאפ כדי שלא ישוט בזמן תרגול היוגה והתחלתי לתרגל.
לא יודעת למה אבל זה הלך ממש קשה. לא יודעת אם הים היה גלי יותר או אם עיגון הסאפ בעזרת הדליים היה פחות מייצב מאשר כששמשון החזיק וייצב לי את הסאפ.
היה לי קשה לעמוד על הסאפ ועל אחת כמה וכמה לעשות תרגילי יוגה בעמידה על הסאפ.
הראש שלי נכנס למוד של ספקות ולא הפסיק לדבר לאורך כל התרגול. האם בכלל אפשרי בשבילי ללמד יוגה על סאפ? האם התלמידים יצליחו? האם בכלל יש ערך מוסף לתרגול יוגה על סאפ?
זה היה מבאס. יצאה לי רוח ההתלהבות מהמפרשים וחזרתי הביתה עם הזנב בין הרגליים ותחושה כבדה בלב.
כבר החלטנו ללכת על זה. כבר פרסמתי במדיה החברתית שזה הולך לקרות. היו תגובות נלהבות והרבה עניין. איך אני חוזרת בי ומחליקה את הכל מתחת לרדאר?
יום למחרת יצאתי לרכיבת שטח. הרכיבה והשהות בטבע תמיד מנקות את הראש, משפרות את מצב רוחי, הכל נעשה ברור ובהיר יותר. נזכרתי לאורך הרכיבה שגם כרוכבת היו לי לא מעט עליות וירידות. נזכרתי בשיתוף פעולה עסקי קודם אשר הוציא אותי לגמרי מאזור הנוחות שלי והביא כל כך הרבה מתנות לחיי.
בשנת 2014 פנה אלי לביא מחברת היעד הבא. החלטנו לשתף פעולה ולהוציא יחד מסע להרי יוון, אשר יכלול טרקים, יוגה ומדיטציה.
כילדה, היינו מטיילים המון, אך מאז ילדותי, כנערה וכאישה, לא טיילתי. לא משך אותי.
too make a long story short (את הסיפור המלא אפשר לקרוא ביומן המסע שכתבתי), עקב המסע המוצלח הזה, המשכתי להוציא מסעות כאלו לחו"ל פעם בשנה (2015 קירגיסטן, 2016 רומניה ובסוכות 2017 יצא מסע לאיקריה), התחלתי לטייל עם חברים ואח"כ גם בגפי, חזרתי לרכב על אופני שטח ובשנה וחצי האחרונים טיילתי כמעט בכל שביל ישראל (נותרו לי עוד כמה מקטעים בדרום שאשלים לאחר הקיץ).
החיבור לטבע, הטיולים הרגליים, הרכיבה בשטח, היציאה מאזור הנוחות… שינו את חיי, הביאו לתובנות רבות ושינו גם את האופן בו אני מתרגלת יוגה.
הכל מחובר. דבר מביא לדבר, אנו עושים צעד קטן, כאשר אין לנו מושג לאן הוא יוביל ופתאום הדרך מתגלה ו… וואו!
החלטתי להמשיך עם סאפ יוגה. לא לוותר. אם החיים פותחים לי דלת, אני אומרת כן.
הקשבתי לעצמי ובדקתי למה אני זקוקה כדי להרגיש נח ללמד סאפ יוגה. הבנתי שאני צריכה להשתחרר מהפחד ליפול למים ואני צריכה להרגיש בטוחה ויציבה על הסאפ.
כדי שזה יקרה אני צריכה לא רק לתרגל סאפ יוגה, אלא גם לתרגל חתירה על סאפ. ביקשתי משמשון שיעשה לי שיעור חתירה נוסף והוא עשה זאת בשמחה.
אחרי זה הכל זרם. התמסרתי בלב שלם לדרך ולתרגול והתרגול והדרך נפתחו בפני. כל פעם קצת יותר.
בפעם הבאה שהגעתי לתרגל סאפ יוגה, הים היה גלי יותר. אחרי התרגול, שאלתי את גלית אם זה ים שמתאים עבורי לחתירה בסאפ. היא אמרה לי "אם לא תנסי, לא תדעי. כנסי לים, מקסימום תפלי או תחזרי בחתירה בישיבה על הסאפ במקום בעמידה". אחרי שחתרתי, ממש שמחתי והייתי בהוקרת תודה על כך שהיא עודדה אותי לנסות.
כמה ימים לאחר מכן, כשהגעתי לים וחתרתי משהו נפתח. לא פחדתי לפול, וברגע שהפחד השתחרר, הגוף נרגע וזה כבר לא היה מאמץ להחזיק את עצמי על הסאפ. הישבן והרגליים כבר לא כאבו. נכנסתי ל flow בחתירה וזה היה מדהים!
חזרתי הביתה מאושרת ונלהבת. הרגשתי שאני כבר יכולה ומוכנה ללמד סאפ יוגה.
אחר כך היו כמה ימים של גלים. לא היה אפשרי לחתור בסאפ או לתרגל סאפ יוגה. זה היה קצת מאכזב כי כבר הייתי ב flow ובהתלהבות להמשיך ולהתמקצע.
בקהונה סרפ קלאב עודדו אותי לקחת גלשן ולהתנסות בגלישת גלים. באותו יום הים היה עמוס בגולשים חדשים של קייטנת הגלישה ופחדתי להיכנס ולהיפצע.
יום למחרת כשהגעתי לים, במקרה נתקלתי בקולגה מימי העבר, שגם הגיע להתנסות בגלישה בפעם הראשונה. הוא עודד אותי להיכנס יחד אתו וזרמתי. היה ממש כיף.
זה תמיד מדהים אותי איך כל מה שאנחנו צריכים מגיע בזמן הנכון ואיך החיים מכוונים אותנו רגע אחרי רגע.
כשהים נרגע, יומיים לפני שיעור הסאפ יוגה הראשון, באתי שוב לתרגל. להפתעתי גיליתי שהדליים שעזרו לי לעגן את הסאפ נעלמו. לא מצאתי אותם בשום מקום.
הבנתי ש"לקחו לי" את "גלגלי העזר" וזה הזמן להתחיל לתרגל באמת.
ויתרתי על התרגול בתוך המעגן הרגוע שצמוד לשובר הגלים, חתרתי למצוף שנמצא בים הפתוח, עיגנתי את הסאפ אליו ותרגלתי שם.
הרגשתי שזו הפעם הראשונה שבאמת תרגלתי סאפ יוגה וכל כך נהניתי מהתרגול. חזרתי ב high שנמשך כל היום.
היה הרבה עניין עקב שיעור הסאפ יוגה הראשון בחיפה. הייתה הרשמה מלאה מראש לאירוע, 15 תלמידים.
חששתי קצת מהשיעור הראשון. לא היה ברור אם הים יתאים לתרגול, איך התרגול יתקבל על ידי התלמידים, אם כל הארגון של האירוע מבחינת עיגון הסאפים לסאפ המרכזי יתקתק. היו כמה וכמה סימני שאלה.
כשהגעתי לים כחצי שעה לפני השיעור, הכל כבר היה מאורגן למופת על ידי הצוות של קהונה סרפ קלאב. כל הסאפים היו מעוגנים לסאפ המרכזי, במים הרדודים ליד שובר הגלים. כשעליתי על אחד הסאפים כדי לקבל תחושה של איך הים ואיך זה לתרגל סאפ יוגה כשהסאפ מעוגן לסאפ מרכזי גדול, הופתעתי לגלות שזה הרבה יותר קל מאשר בתנאים שאני תרגלתי בהם. זה אפשר לעשות את כל תנוחות היוגה הרבה יותר בקלות מהתנאים בהם תרגלתי לבדי, אבל עדיין להרגיש את האתגר עקב התרגול על הסאפ.
לא היה לי ברור לאורך השיעור אם התלמידים נהנים. כולם היו עם משקפי שמש, אז היה קשה לקרוא אותם.
בדיעבד הסתבר שהיה שיעור מאוד מוצלח. התלמידים מחאו כפיים בסוף השיעור. חלק גדול מהתלמידים נגשו אלי עם עיניים נוצצות ואמרו שהיה מדהים.
תמיד הרגשתי שאחת המתנות שקיבלתי, אחד מהדברים שהכי מלהיבים אותי בהוראת היוגה וחלק גדול מהייעוד שלי, זה להתאים את תרגול היוגה לקהלים שונים, לצרכים שונים. התנסיתי בכך הרבה בעבר… יוגה לנשים בהריון, יוגה לטיפול בבעיות רפואיות, יוגה לגיל הזהב, יוגה בזוגות, יוגה להורים וילדים, יוגה לילדים, יוגה במשרד…
התהליך תמיד היה דומה. הייתי קוראת את כל החומר שמצאתי בספרות המקצועית ואחר כך תוך כדי תרגול והקשבה עמוקה, התרגול היה נפתח בפני והייתי מגלה עוד ועוד דרכים להתאים את התרגול. למדתי לסמוך על האינטואיציה.
בסאפ יוגה, התהליך היה שונה.
המפגש שלי עם סאפ יוגה קרה אחרי 16 שנות תרגול יוגה קלאסית ואחרי 14 שנות הוראה של יוגה קלאסית. אחרי שכבר התאמתי את תרגול היוגה פעמים רבות לקהלים וצרכים שונים. ראיתי שהחומר שמצאתי באינטרנט לא מדבר אלי בכלל. הסתכלתי על סרטון או שניים ביוטיוב ולא התחברתי. הבנתי שכאן אני צריכה פשוט לתרגל הרבה, בהקשבה עמוקה ולגלות מה זה סאפ יוגה עבורי, איך לתרגל ואיך ללמד.
גיליתי שהגוף בעת תרגול סאפ יוגה צריך להיות רך, גוף שרוקד עם תנועת הגלים ונענה לה. הפחד גורם לגוף להיות נוקשה, למאמץ יתר בשביל להישאר מאוזנים.
גיליתי איזה תנוחות יוגה מתאימות לתרגול על סאפ ואיזה פחות. איזה התאמות צריך לעשות בתנוחות מסוימות כדי שיהיה ניתן לתרגל אותן על סאפ וכד'.
גיליתי ועדיין מגלה את תרגול היוגה מחדש, הפעם על סאפ.
תהליך הגילוי הזה, כל פעם שהוא קורה, משנה את האופן בו אני מתרגלת יוגה, גורם לי להתאהב מחדש בתרגול יוגה, עוזר לי להתמיד, מחזק את החיבור והברית שלי עם התרגול.
אני מוקירת תודה לכל התהליך לעיל שעברתי, כל המתנות שקיבלתי דרכו ולצוות של קהונה סרפ קלאב שנתנו לי את ההזדמנות הזו, עזרו ותמכו בי.
גיליתי את הים באופן שלא הכרתי בעבר.
היום כשאני מסתכלת מרחוק, מחלון ביתי על הים, אני ממש רואה אותו. אני יודעת לזהות מתי הים מתאים לחתירת סאפ ומתי לגלישת גלים. רואה את כל הניואנסים שלו.
בימים שאני מגיעה לים, ה vibe של הים נשאר איתי כל היום. אני מרגישה את זה באנרגיה שלי. הגוף כאילו ממשיך לנוע עם הגלים. אני חוזרת מאושרת ב high.
כמו שביל ישראל לפניו (סיפור אהבה מעניין בפני עצמו), הים הפך לאהוב שאני מתגעגעת אליו ומרגש אותי לפגוש אותו ולהתמזג אתו.
אני כל כך אוהבת את החיים האלה. כמה שהם מפתיעים כשזורמים אתם. איך לא ניתן לצפות לאן הזרם יביא אותנו.
כל פעם שאני יוצאת מאזור הנוחות שלי ומשחררת, אני לומדת לתת יותר ויותר אמון בחיים ולשחרר יותר.
ניל דונאלד וולש צדק כשאמר שהחיים מתחילים בסוף אזור הנוחות שלנו.
שיעורי סאפ יוגה מתקיימים בימי שישי, 17:00-18:30, בקהונה סרפ קלאב, צמוד למלון לאונרדו, בחיפה.
לפרטים והרשמה התקשר/י 052-3470949.
ניתן גם לתאם שיעורים פרטיים ואירועים סגורים שכוללים סאפ יוגה כגון ימי הולדת, מסיבת רווקות וכד'
צור קשר
052-3470949